הייתי ממוקד עד כה במטרה להתקבל ללימודי משפטים, יש לי ממוצע בגרויות 95. מתכוון לגשת לפסיכומטרי בקרוב. ההתלבטות היא יותר בין הנטייה ללמוד משפטים או יחסים בין לאומיים.
מהידע האישי שלך, כמה אנשים אתה מכיר שלמדו יחסים בין לאומיים ומדעי המדינה באמת עובדים היום בתחום הספציפי של הלימודים שאותם רכשו ?
על פי כמות עורכי הדין במדינת ישראל שמגיעה היום ל-42 אלף עורכי דין.
-האם לדעתך התקווה שהמצב ישתנה בעוד 3 שנים היא לגיטמית עבור מי שמתחיל ללמוד משפטים באוניברסיטה השנה או שנה הבאה ?
האם לפי דעתך לקורס צוערים של משרד החוץ יש בכלל חשיבות לגביי התואר האקדמי ? יש הבדל במובן הזה בין משפטים ליחסים בין לאומים? ( כבר בדקתי באתר של משרד החוץ, מעוניין לקבל תשובה ממך.)
שלום רב.
לצערי לא אוכל להיות לך לעזר יען העובדה שאיני יודע מה קורה בתחום של מדעי המדינה ויחב"ל. את זה צריך לברר מול אנשים שלמדו תחום זה ולברר מולם מה הם וחבריהם עושים היום ומה האפשריות הפתוחות בפניך.
לדעתי האישית, המצב לא ישתנה בתחום עריכת הדין ואנו צפויים לעוד אלפי עו"ד חדשים במשך ה- שלוש שנים הקרובות (ומדובר ב-4.5 שנים. שכחת לצרף את תקופת ההתמחות והלימודים שנמשכים 3 שנים וחצי). וזו נקודה רצינית. אם חלום חייך הוא להיות עו"ד, אני בעד הגשמת חלומות. אבל השוק אכן רווי וכבר היום לפי פרסומי גלובס על כל משרה פנויה קופצים כ-15 עורכי דין. כמובן שייתכן שתימצא עניין רב בתחום, תצטיין ותתקבל לעבודה באחד המשרדים הגדולים וכעבור 10 שנים אולי תהפוך לשותף. הלוואי.
וייתכן שלא ולא תמצא עניין או עבודה. איש אינו יכול לחזות את העתיד (אולי נוסטרדמוס ...).
ייתכן וישנו קשר, אך אני לא רואה קשר בין קורס צוערים ובין לימודי תואר אקדמאי. באיזה מובן?
בהצלחה רבה בכל דרך בה תבחר.