מבחן בגרות בהיסטוריה כולל פתרונות

מבחן בגרות בהיסטוריה כולל פתרונות

בואו לבחון את ידיעותכם בהיסטוריה. המענה לבחינה באדיבות מורי לחמן

 

מבחן בהיסטוריה א'


 פרק ראשון – יחידת מבוא: 1920-1870 
(30 נקודות)

 ענה בקצרה על שלוש מהשאלות  1-5 (10 נקודות לכל שאלה)

 1.  הצג שתי סיבות לצמיחת התנועה הציונית בסוף המאה ה-19.

 2.  הצג שני מאפיינים משותפים בין התנועה הציונית ובין התנועות הלאומיות באירופה וציין

     נקודת שוני אחת ביניהן.

 3.  הצג את מטרת פעילותו המדינית של הרצל והבא דוגמא אחת לפעילות זו.

 4.  הצג שניים מעיקרי תכנית (מסמך) 14 הנקודות של וילסון וציין את מטרת התכנית.

 5. הצג את השינויים העיקריים במפת המזרח התיכון לאחר מלחמת העולם הראשונה.

  פרק שני- בניין הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל והיחסים בין יהודים, ערבים ובריטים בין שתי מלחמות עולם

(45 נקודות)

 

 

בפרק זה עליך לענות על שאלה אחת משתי האפשרויות:

אפשרות א' או אפשרות ב'

שים לב:  יש לענות על שאלות מאפשרות אחת בלבד.

 

 

אפשרות א'
 

ענה על שלוש שאלות: 

על אחת משאלות הנושא על שנות ה-20 (שאלות 7-6) ועל שתיים מבין שאלות הגישור של

שנות ה-30 (שאלות 11-8).

 שאלות נושא: בניין הבית הלאומי בשנות ה-20 

ענה על אחת משאלות 7-6 (25 נקודות)

בשאלה שבחרת ענה על שני הסעיפים א-ב

6.  העלייה בשנות ה-20 ויחסי יהודים, ערבים ובריטים

 א. הסבר את הסיבות לעלייה בשנות העשרים והצג מאפיין אחד של העולים.

 ב. קרא את הקטע הבא וענה על השאלה שאחריו:

 "הממונה על המנדט יהיה אחראי להעמדת הארץ בתנאים מדיניים, מנהליים וכלכליים אשר יבטיחו את הקמת הבית הלאומי היהודי וכן יהיה אחראי להתפתחות המוסדות לשלטון עצמי..."

(מתוך כתב המנדט הבריטי על ארץ ישראל בתוך ש' הורוביץ, קיצור תולדות ישראל בעת החדשה, חלק שלישי, עמ' 126-127)

הצג שלוש פעולות שביצעו הנציבים הראשונים (סמואל ו/או פלומר) והסבר כיצד כל פעולה שציינת תואמת את ההתחייבויות הבריטיות בכתב המנדט. בתשובתך, התייחס גם לקטע המקור.

  7.   הישגי העולים ויחסי יהודים, ערבים ובריטים בשנות ה-20.

 א. תאר את דרכי התגובה של בריטניה בעקבות מאורעות תרפ"א.

 ב. ציין  שלוש צורות התיישבות בשנות ה-20 והצג את המאפיינים של שתיים מהן.

 שאלות גישור: המשך בניין הבית הלאומי היהודי בשנות ה- 30

 ענה בקצרה על שתיים מהשאלות 11-8  (לכל שאלה -  10 נקודות)

 8.   הצג שתי סיבות לעלייה בשנות ה-30.

 9.   הצג שתי דרכי פעולה בהן נקט הצד הערבי בתקופת המרד בשנים 1936-1939

 10. מהו "כופר היישוב" ולשם מה נועד?

 11.  הצג שתי דרכי תגובה שונות  שנקטו הבריטים בעקבות המרד הערבי בשנים 1936-1939.

 אפשרות ב'

 ענה על שלוש שאלות : 

על שתיים משאלות המבוא על שנות ה-20 (שאלות 15-12) ועל אחת משאלות הנושא על

שנות ה-30( שאלות 17-16)

 שאלות מבוא: בניין הבית הלאומי היהודי בשנות ה-20 

ענה בקצרה על שתיים מהשאלות 15-12 (לכל שאלה -  10 נקודות) 

12. הצג שלוש התחייבויות של בריטניה בטופס המנדט לבניין הבית הלאומי היהודי. 

13.  הצג את ההתפתחות של היישוב בתחום ההתיישבות העירונית. 

14.  הצג שני צעדים שנקטו הבריטים בעקבות מאורעות תרפ"א. 

15.  הצג שני גורמים שעיכבו את הקמת בניין הבית הלאומי בשנות ה- 20 וגורם אחד שסייע להתפתחותו של בניין הבית הלאומי היהודי.

 שאלות נושא: המשך בניין הבית הלאומי היהודי בשנות ה-30 

ענה על אחת מהשאלות 17-16  (25 נקודות)

בשאלה שבחרת ענה על שני הסעיפים א-ב

 16. הויכוח בנוגע לדרכי התגובה כלפי התקפות הערבים

א. קרא את הקטע הבא וענה על השאלה שאחריו:

 " פעולות הגנה בלבד לא תוכתרנה בניצחון לעולם , אם תכלית (מטרת) המאבק הוא שבירת רצונו של האויב , אין להשיג מטרה זו בלי לשבור את כוחו של האויב  , טקטיקה של הגנה לא תשיג את המטרה , היא תיצור מצב של נסיגת האויב והתארגנותו מחדש להתקפה. הגנה כזאת נקראת הגנה פאסיבית וסופה..מפלה וחורבן...

מי שאינו רוצה להיות מנוצח אין לו אלא לתקוף...

   (מדברי ד, רזיאל, בעיתון "בחרב" בתוך ד' ב ,מערכות   ארגון הצבאי לאומי, חלק שני עמ' 41-42)

 הסבר את הגישה בה מצדד המחבר לגבי דרך התגובה הראויה לטרור הערבי בשנים 1936-1939. 

 ב.  הסבר את הסיכונים בדרך התגובה בה תומך המחבר.

 17. היישוב היהודי בתקופת המרד הערבי 1936-1939.

 א. תאר את שיתוף הפעולה בין היישוב היהודי ובין בריטניה בתקופת המרד הערבי בתחום הבטחוני.

 ב. תאר את השפעת המרד הערבי על כלכלת היישוב.

 פרק שלישי – ארצות האסלאם והיהודים בהן בין שתי מלחמות עולם(25 נקודות)

 ענה על אחת מהשאלות 19-18.

בשאלה שבחרת ענה על שני הסעיפים א-ב.

 18.   התמורות בחיי היהודים

 א. קרא את הקטע שלפניך וענה על השאלה שאחריו:

 " שלא כבן ארצו הערבי, קיבל היהודי את השליטים האירופאים- לאחר תקופה ארוכה של דיכוי ערבי- לא כאסון אלא כשחרור ... כך שאפו היהודים לעומת הנשלטים המוסלמים לחקות את הצרפתים ... אפילו התרגלו לקולוניזציה הצרפתית...     (כתבי אלבר ממי , בתוך : ס, לוי,   בין יהודים לערבים ולצרפתים בתוניסיה)

 הסבר את השינויים שעברו היהודים בארצות האסלאם בתקופת השלטון הקולוניאליסטי בתחום החוקי והמשפטי ובתחום החינוך והתרבות.  בתשובתך העזר בקטע המקור.

 ב. הצג שלושה ביטויים להחרפה ביחס של האוכלוסייה הערבית- מוסלמית כלפי האוכלוסייה
     היהודית בארצות האסלאם בשנות השלושים.

  19.  הפעילות הציונית בארצות האסלאם

 א. הסבר גורם אחד שהאיץ את הפעילות הציונית בארצות האסלאם וגורם אחד שעיכב פעילות זו. ב. הצג שלוש דוגמאות לפעילות ציונית באחת מארצות האסלאם.                                                                                                

 המענה לבחינה:

 פרק ראשון – יחידת מבוא: 1920-1870

1.  גורם ראשון לצמיחת התנועה הציונית בסוף המאה ה- 19 היה כשלון האמנציפציה והתגברות האנטישמיות במערב אירופה: בסוף המאה ה- 19 גברה האכזבה בקרב המשכילים היהודים מן העובדה כי האמנציפציה, (שיויון הזכויות המלא על ידי החוק) לה קיוו וזכו במרכז ובמערב אירופה, נכשלה והתבררה כאשליה. החברה אירופית אף הגבירה את השנאה כלפי היהודים בדמות האשמות שהתבססו על יסודות כלכליים ומדעיים (גזעניים). מסקנתם של חלק מן המשכילים היתה כי אין סיכוי להמשך קיומו של העם היהודי באירופה ועל כן יש להקים מדינת לאום ליהודים.

גורם שני היה התגברות הפגיעות האלימות ביהודי רוסיה: פוגרום "סופות בנגב" (1881) ופוגרום קישינב " (1903) אשר במהלכם נפגעו מאות יהודים חיזקו את רעיון שיבת היהודים למולדתם בארץ ישראל.

2. מאפיין דומה: התנועה הציונית בדומה לתנועות הלאומיות הנוספות באירופה ביקשה להקים מדינה עצמאית שתתבסס על עיקרון ההגדרה העצמית. כלומר, מדינה בעלת שלטון עצמאי על בסיס מאפיינים ייחודיים משותפים של העם כמו שפה, תרבות והיסטוריה.

מאפיין שונה: התנועה הציונית נאלצה להתמודד עם קשיים עימם לא נתקלו שאר התנועות הלאומיות. דוגמא לכך היא ריכוזם של היהודים ברחבי אירופה ובשאר העולם לעומת מיעוט יהודי שחי במולדת (ארץ ישראל) . נסיבות אלו יצרו קשיים רבים שלא אפיינו את שאר התנועות הלאומיות כמו תהליך שכנוע היהודים בגולה לעזוב את ארצם , להגיע לארץ ישראל ולהתאחד תחת זהות יהודית משותפת. לעומת זאת, העמים באירופה היו מרוכזים בדרך כלל במולדת או בסביבתה וזהותם הלאומית היה עמוקה יותר מזו של היהודים.

3.  הרצל ביקש להשיג עבור העם יהודי אישור רשמי מן המעצמות להתיישבות חוקית וגלויה בארץ ישראל.  זאת,  לאחר שהגיע למסקנה כי קיימת סכנה חמורה לקיומו של העם היהודי בגולה בשל התגברות האנטישמיות. לשם כך הוא פנה אל המעצמות שלהן היו אינטרסים ברורים באזור על מנת לשכנע  אותן לאפשר התיישבות יהודית תחת חסותן.  במסגרת מאמציו הדיפלומטיים פנה הרצל אל הסולטן הטורקי והציע לו בתמורה להסכמתו לצ'ארטר בארץ ישראל כי העם היהודי יפדה (ישלם) חלק מן החובות של  האימפריה העות'מאנית  ואף יפתח את הארץ לתועלתה הכלכלית של האימפריה העות'מאנית.

4.   מסמך 14 הנקודות היתה תכנית שלום שחיבר נשיא ארה"ב וילסון במהלך המלחמה (ינואר 1918) ואשר נועדה להביא לידי סיומה של מלחמת העולם הראשונה באמצעות הסכמה בין הצדדים לסעיפי התכנית. מטרה נוספת של התכנית היתה למנוע הישנות של מלחמות נוספות בעתיד.

אחד הסעיפים בתכנית דן בהסכמי שלום גלויים בין המדינות - הדיפלומטיה תתנהל באופן גלוי ותהיה פתוחה בפני דעת הקהל. סעיף שני התייחס לצמצום מירוץ החימוש (התעצמות צבאית) של המדינות על מנת להפחית את המתיחות והסיכון למלחמה בעתיד.

5. בועידת סאן רמו שהתקיימה לאחר מלחמת העולם הראשונה, נמסרו מרבית שטחי המזרח התיכון שהיו בעבר בשליטת האימפריה , העות'מאנית כמנדטים לבריטניה ולצרפת. מנדט,  פירושו אישור זמני שנמסר למעצמות על ארץ מסוימת במטרה לפתח את הארץ ולקדם את העמים המקומיים לקראת עצמאות. לשם כך, חוייבו המדינות המנדטוריות להגיש דו"ח שנתי לחבר הלאומים.

שיטת המנדטים נקבעה כפשרה בין הדרישה של ווילסון להקמת מדינות לאום על בסיס הגדרה עצמית לבין שאיפתן של המעצמות להמשיך ולנהל מדיניות קולוניאלית מעבר לים לשם מימוש האינטרסים האסטרטגיים שלהן.

צרפת קיבלה מחבר הלאומים את המנדט על סוריה ולבנון, ואילו בריטניה קיבלה את המנדט על ארץ ישראל , ירדן ועיראק.

 

פרק שני- בניין הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל והיחסים בין יהודים, ערבים ובריטים בין שתי מלחמות עולם

אפשרות א' - בניין הבית הלאומי בשנות ה-20 - העמקה

 6. א. גורמים לעלייה בשנות ה- 20:

הצהרת בלפור וכתב המנדט: הצהרת בלפור ומסירת המנדט על ארץ ישראל לידי הבריטים לאחר מאות שנים של שלטון עות'מאני בארץ, עורר שאיפות לאומיות בקרב יהודים רבים לשוב למולדתם. בריטניה התחייבה בכתב המנדט לממש את הצהרת בלפור ולהקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל תוך פיתוח הארץ ועידוד העלייה וההתיישבות היהודית. התחייבויות אלה הביאו יהודים רבים לנסות וליטול חלק בהקמת המדינה היהודית בארץ ישראל. 

הגבלת ההגירה לארה"ב
: בשנת 1924 נחקקו בארה"ב הגבלות לכניסת מהגרים למדינה בלחץ האיגודים המקצועיים המקומיים. עד אז, שימשה ארה"ב כיעד מועדף להגירת היהודים ממזרח אירופה אשר הגיעו לשם  בהמוניהם. צמצום אפשרויות ההגירה הביא חלק מן היהודים לבחור את ארץ ישראל כחלופה. 

מאפיין אחד של העולים: חלק מן העולים היו חדורי אידיאולוגיה סוציאליסטית , חלקם היו ארגונים ציוניים כמו החלוץ" שביקשו ליצור בארץ ישראל חברת מופת של פועלים ואשר תתבסס על ערכים סוציאליסטיים כמו  צדק, שיתוף ועבודת האדמה.

"הממונה על המנדט יהיה אחראי להעמדת הארץ בתנאים מדיניים, מנהליים וכלכליים אשר יבטיחו את הקמת הבית הלאומי היהודי וכן יהיה אחראי להתפתחות המוסדות לשלטון עצמי..." (מתוך כתב המנדט הבריטי על ארץ ישראל בתוך ש' הורוביץ, קיצור תולדות ישראל בעת החדשה, חלק שלישי, עמ' 126-127)

הצג שלוש פעולות שביצעו הנציבים הראשונים (סמואל ו/או פלומר) והסבר כיצד כל פעולה שציינת תואמת את ההתחייבויות הבריטיות בכתב המנדט. בתשובתך, התייחס גם לקטע המקור.

ב. שני הנציבים הראשונים, סמואל ופלומר, יצרו עבודות ציבוריות לפיתוח הארץ וכך מימשו את ההתחייבות הבריטית ליצירת "תנאים כלכליים אשר יבטיחו את הקמת הבית הלאומי" . כלומר, הקמת תשתית כלכלית בארץ ישראל תוך יצירת מקומות עבודה וצמצום האבטלה בקרב העולים. העבודות הציבוריות כללו בין השאר סלילת כבישים והנחת מסילות ברזל בהם הועסקו מאות מבני היישוב היהודי.

הנציב פלומר הכיר רשמית בתקנות "כנסת ישראל" בשנת 1928 ובמוסדותיה הלאומיים : הוועד הלאומי, אסיפת הנבחרים והרבנות הראשית. משמעות צעד זה היתה הכרה באוטונומיה הפוליטית של היישוב כפי שהתחייבה בריטניה ע"פ כתב המנדט, לפתח את "המוסדות לשלטון עצמי..."

הנציב סמואל ארגן את מערכת המשפט בארץ ישראל על בסיס מערכת המשפט הבריטית תוך שהוא מבטל את מערכת המשפט העות'מאנית. בנוסף יצר סמואל מערכת פקידות ממשלתית שהוסמכה לטפל בנושאים שונים. צעד זה ביטא את מחוייבותה של בריטניה ליצור "תנאים מנהליים" כבסיס להקמת הבית הלאומי היהודי.

7. א. בעקבות מאורעות תרפ"א, הקפיאה בריטניה באופן זמני את העלייה היהודית והקימה ועדת חקירה על מנת לחקור את המאורעות ולהמליץ מסקנות להשבת הסדר והיציבות בעתיד. "ועדת הייקראפט" קבעה כי ההתפרצות האלימה של הערבים נבעה מחשש אמיתי בקרבם לפגיעה בפרנסתם,  משינוי האופי הערבי של ארץ ישראל ומהשתלטות היהודים על הארץ. מסקנותיה של הוועדה היו כי, כל עוד תמשיך ממשלת המנדט לעודד עלייה באמצעות והתיישבות יהודית ,תימשך אלימות הערבים. בעקבות מסקנות אלו פרסמה בריטניה את מדיניותה החדשה בארץ ישראל באמצעות הספר הלבן הראשון (של צ'רצ'יל).

עיקרי תוכנו של הספר הלבן הראשון היו: 

·         הודגש כי הבית הלאומי היהודי יוקם בתוך שטחי ארץ ישראל ולא יכלול את הארץ כולה.

·         ארץ ישראל המזרחית - עבר הירדן, תנותק מארץ ישראל המערבית . כלומר, הבית הלאומי יתוחם (יוגבל) מערבית לירדן בלבד.

·         העלייה היהודית לארץ ישראל תוגבל למכסה אותה תהיה מסוגלת הארץ לקלוט מבחינה כלכלית.

 ב. שלוש צורות ההתיישבות הן: התיישבות בעיר (עירונית), ושתי צורות ההתיישבות הכפרית: קיבוץ ומושב.

הקיבוץ

·         הקיבוץ קם על קרקע לאומית (קרקע שניתנה על ידי קק"ל או המשרד הארצישראלי).

·         העבודה בקיבוץ הייתה עבודה עצמאית ללא העסקת שכירים.

·         מסגרת חברתית שוויונית של מאות חברים שמקבלת החלטות משותפות - ניהול הקיבוץ   על ידי אספת חברים בה מתקבלות החלטות, מסגרת חברתית שוויונית ברכוש, בזכויות ובחובות של החברים בכלכלה, בחינוך ואחריות הדדית.

·         אין רכוש פרטי, יש קופה משותפת ממנה מקבלים חברי הקיבוץ תקציב על– פי צורכיהם וכל אחד עובד על-פי יכולתו. החלוקה של ההכנסות היא שווה.

·         הפעלת שירותים משותפים לכל החברים כמו חדר אוכל, מכבסה וחינוך שווה לכל.

מושב העובדים

·         התיישבות על קרקע לאומית המוחכרת לחברי המושב.

·         משק משפחתי עצמאי - המשפחה והפרט שומרים על עצמאותם ללא תלות בהחלטות כל החברים והרווחים מההכנסות נשארים בידי המשפחה.

·         עבודה עצמאית -המשק המשפחתי יעובד באורח עצמאי על-ידי בני המשפחה וחל איסור מוחלט על העסקת עבודה שכירה.

·         עזרה הדדית - חברי המושב חייבים לסייע אחד לשני בעבודות המשק במידת הצורך (על מנת לא להעסיק עובדים שכירים).

  

 בניין הבית הלאומי היהודי בשנות ה- 30 – יחידת גישור

 8. שתי סיבות לעלייה בשנות ה- 30:

אנטישמיות בגרמניה: עם עלייתם לשלטון החלו הנאצים ביישום האידיאולוגיה האנטישמית בה דגלו ואשר כללה את נישולם הכלכלי של היהודים, הרחקתם מהשרות הציבורי והפרדתם מן החברה הגרמנית. 

עם חקיקת חוקי נירנברג הפכו היהודים למשוללי זכויות והאנטישמיות הפכה לחוקית. בנסיבות אלו החלו יהודים רבים לעזוב את גרמניה - חלקם עלה לארץ ישראל. 

ס
גירת שערי ארה"ב: שנות ה-30 אופיינו במשבר כלכלי חמור אשר הביא את ממשלת ארה"ב וממשלות נוספות באירופה לצמצם מאד את מכסות ההגירה לתחומן מחשש להחמרת המשבר. יהודים רבים מגרמניה ופולין ראו בארץ ישראל כיעד חלופי.  

9. שביתה כללית: אחד האמצעים בהם נקטו הערבים במהלך המרד היה שביתה כללית, השביתה נועדה לשבש את חיי היהודים בארץ ישראל וגם את פעילות ממשלת המנדט.  השביתה נמשכה 175 יום וכללה סגירת חנויות של סוחרים וחנוונים . פועלים ערבים הפסיקו להגיע לעבודה במשקים היהודים, הפלחים הערבים הפסיקו למכור תוצרת ליהודים, נמל יפו – מרכז הסחר של השוק היהודי - נסגר ואף היה ניסיון להשבית את נמל חיפה. 

מעשי טרור: הצד הערבי נקט בסדרה רחבה של פגיעות ביישוב היהודי. הכנופיות הערביות ניסו לשתק את התחבורה היהודית: הם הציבו מחסומי אבנים, ירו  על אוטובוסים ורכבות וכך שיבשו את דרכי האספקה ליישוב היהודי. בנוסף, ביצעו הכנופיות ירי על שכונות יהודיות בערים מעורבות וכן ביצעו ירי על יישובים יהודיים מבודדים, הציתו שדות תבואה ועקרו עצי פרי. 

10."כופר היישוב" הוא שמה של מגבית לצורכי ביטחון שהקים היישוב היהודי בתקופת המרד הערבי הגדול. המטרה היתה לממן את ההוצאות הצבאיות הכבדות שהוטלו על ארגון "ההגנה" באבטחת היישובים. הקרן פעלה באמצעות הטלת מיסים ואיסוף תרומות מקרב יהודי היישוב והכספים שנאספו שימשו לצרכים ביטחוניים שוטפים, כגון גיוס מתנדבים והקמת גדרות וביצורים ליישובים. מעבר לתרומה הכלכלית, תרמה הקרן ופעילותה להתחזקות הסולידאריות ביישוב.

 11. שתי דרכי פעולה בהן נקטו הבריטים בעקבות המרד הערבי:

    • פעילות מדינית: הבריטים שלחו לארץ ישראל ועדת חקירה בראשותו של הלורד פיל אשר סיירה בארץ ושמעה עדויות של כלל הצדדים שהיו מעורבים בעימות. הוועדה הגיעה למסקנות כי המשך שלטון המנדט אינו בר ביצוע ועל כן יש לחלק את הארץ בין שני העמים ולהותיר לבריטים אזור שליטה נפרד. בנוסף קבעה הוועדה כי יש לקיים חילופי אוכלוסיה בין המדיניות.
    • פעילות צבאית: כחודשיים לאחר פרסום מסקנות ועדת פיל חידש הצד הערבי את המרד . הבריטים הגיבו ביד קשה והזרימו כוחות צבא רבים לארץ . הם הכריזו שהוועד הערבי העליון הוא ארגון בלתי חוקי, הדיחו את המופתי  אל-חוסייני מכל תפקידיו ונקטו בפעולות עונשין נרחבות כנגד כפרים ותושבים אשר שיתפו פעולה עם הטרוריסטים.
      בנוסף, הידקו הבריטים את שיתוף הפעולה הצבאי עם היישוב היהודי: ביטוי לכך היה בהקמת "פלוגות הלילה של וינגייט " אשר ניסו לסכל את פעילותן של הכנופיות הערביות.

אפשרות ב'  : בניין הבית הלאומי היהודי בשנות ה-20 – יחידת מבוא

12. ההתחייבויות של בריטניה בכתב המנדט כלפי היהודים:
עידוד העלייה היהודית  וההתיישבות הצפופה ברחבי הארץ.
הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל תוך מימושה של הצהרת בלפור ויצירת תשתיות כלכליות , מנהלתיות ומדיניות לפיתוחו של הבית הלאומי.
הכרה בסוכנות היהודית כמוסד ציבורי שתפקידו יהיה לייעץ לבריטניה בכל הקשור בבניין הבית   הלאומי.

13. העלייה הרביעית הביאה לשינוי חשוב במשקלה של ההתיישבות העירונית במפעל הציוני.  עד אז התבסס היישוב הציוני על התיישבות בכפר. ההתיישבות העירונית מיוחסת בעיקר לאנשי העלייה הרביעית אשר רובם היו עירוניים והביאו לארץ הון רב.
בערים הגדולות הוקמו בתי מלאכה, חנויות הלבשה, מסעדות וקיוסקים. נבנו שכונות חדשות בסגנון בנייה אירופאי וענף הבנייה גדל והתפתח.
ת"א קלטה רבים מן העולים ואוכלוסייתה גדלה פי שתיים בשנה אחת בלבד ומנתה בשנת 1925
כ-40,000 נפש. העיר התפתחה מאד בתחום הסחר, ענף הבנקאות והאשראי.  גם העיר חיפה גדלה במהירות ומנתה  כ- 14,000 איש בשנת 1925. בירושלים נקנו אדמות והורחבו שכונות העיר.

14. בעקבות מאורעות תרפ"ט נקטו הבריטים בפעולות הבאות:

הם הודיעו על הפסקה זמנית ומיידית של העלייה על מנת לבחון את המצב בארץ. הם הקימו שתי ועדות חקירה (שאו וסימפסון) אשר תפקידן היה לבחון את הגורמים שהביאו לפרוץ המהומות ולהציע דרכים ומסקנות למניעת הישנות אי הסדר בעתיד.  הוועדות הגיעו למסקנה כי העויינות הערבית ליישוב היהודי נובעת מהחרדה שקיימת בקרב הערבים מפני פגיעה במימוש שאיפותיהם הלאומיות ומפני נישולם הכלכלי.

מסקנת הוועדות הייתה כי יש להגביל את העלייה היהודית על מנת למתן חששות אלו. על סמך מסקנות אלו פרסמו הבריטים את מדיניותם החדשה בארץ באמצעות הספר הלבן השני (פאספילד).  המדיניות החדשה כללה התחייבות גם כלפי הערבים , הגבלת רכישת הקרקעות על ידי היהודים והתניה של העלייה היהודית במצב המשק הערבי.

15. שני גורמים מעכבים בבניין הבית הלאומי :

- מאבק ערביי ארץ ישראל כנגד הציונות: מאורעות תרפ"א ותרפ"ט שבמהלכם פגעו הכנופיות הערביות ביישוב היהודי ,רצחו מאות מבניו ופגעו בכלכלה היהודית - הביאו לפגיעה קשה ביישוב היהודי. הקמת "הועד הפועל הערבי" והתחזקות התנועה הלאומית ערבית- איחדו את ערביי ארץ ישראל תחת דגל הלאומיות והסיתו אותם  כנגד היישוב הציוני. 

- משברים כלכליים: בין השנים 1926-28 החמירה מאוד האבטלה בקרב היישוב היהודי בעיקר בענף הבנייה:  כ- 40% מהפועלים בת"א מצאו עצמם ללא עבודה . מגמה זו הביאה לירידה מן הארץ ולהאטת קצב העלייה: בשנת 1927 היה מספר היורדים מהארץ כפול ממספר העולים.

גורם מסייע : בכתב במנדט התחייבה בריטניה להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל , לפתח תשתיות מדיניות כלכליות ומנהלתיות בארץ ישראל,  לעודד עלייה והתיישבות יהודית , להכיר בשפה העברית כאחת משלוש השפות הרשמיות בארץ ישראל ולהכיר בסוכנות היהודית כגוף עימו תתייעץ בריטניה בכל הנוגע לבניין הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל.

התחייבויות אלו עודדו יהודים רבים לעלות לארץ ולהשתתף בהקמת המדינה היהודית במולדת.

שאלות נושא: בניין הבית הלאומי בשנות ה-30 – נושא העמקה

 16. א. מחבר הקטע תומך באימוץ אסטרטגיית  "ההתקפה"  כלפי הטרור הערבי. על פי גישה זו ימשיך האוייב הערבי לתקוף את היהודים בשל חוסר תגובה ראויה מצידם. כלומר, "תכלית המאבק (של היישוב היהודי)  הוא לשבור את רצונו של האוייב" וכדי להשיג זאת, טוען המחבר, על היישוב היהודי ליזום פעולות התקפיות ולנקוט צעדי עונשין קשים על מנת להרתיע את האוייב מלתקוף.כלומר, התקפה יהודית, תשבור את רוחו של האוייב מלהמשיך ולהלחם. לטענתו של המחבר, אסטרטגיית "המגננה",  בה  נקט היישוב היהודי עד כה,  לא הוכיחה את עצמה מבחינת תוצאותיה ורק עודדה את הערבים להתארגן מחדש וליזום התקפות נוספות על היישוב.  יתרה מכך, המגננה של הצד היהודי מתפרשת כחולשה  בעיני הצד הערבי ומשיגה את המטרה ההפוכה – עידוד המורל של האוייב מול המשך הירידה במורל בקרב התושבים היהודים.  לכן,  יש להגיב בעוצמה, שהרי מצב בו הצד היהודי מתגונן ומתיר לאוייב לתקוף ללא אבחנה חפים מפשע, הינו בלתי הגיוני ובלתי מוסרי ועל העם היהודי להגיב בשם הכבוד הלאומי.

ב. הסיכונים בגישת אסטרטגיית ההתקפה כתגובה להתקפות הערבים:

-פגיעה נגדית בחפים מפשע עלולה לחזק את הקיצוניים במחנה האויב הערבי ולהחליש את המתנגדים בקרבו הקוראים להפסקת האלימות. בדרך זו עלול העימות הלאומי להתעצם ולהמיט אסון על היישוב היהודי כולו. 

-פגיעה נגדית בחפים מפשע עלולה להביא לסופו של בניין הבית הלאומי בארץ ישראל: בריטניה והעולם כולו עלולים לראות ביישוב היהודי כישות הפועלת באופן בלתי מוסרי ואשר לא ראויה להקים מדינה עצמאית. המשמעות לכך תהיה - החרמת הנשק שבידי ארגון "ההגנה" על ידי בריטניה והקפאת העלייה וההתיישבות.  סיכונים אלו עלולים להביא לביטול כלל ההישגים שנחל עד כה היישוב היהודי בבניין הבית הלאומי. 

 
-היהדות והציונות מתבססים על ערכים מוסריים שכוללים אי פגיעה בחפים מפשע ושמירה על טוהר הנשק. הימנעות מקיום כללי מוסר  אלו עלולה לגרום לכתם מוסרי ולדימוי שלילי של התנועה הציונית והיישוב היהודי בעיני העולם.  בדרך זו לא נזכה לתמיכה בינלאומית בשאיפותינו לעצמאות בארץ.

  17. א. בתקופת המרד הערבי הידקו הבריטים את שיתוף הפעולה הצבאי עם היישוב היהודי: ביטוי לכך היה בהקמת "פלוגות הלילה של וינגייט " אשר ניסו לסכל את פעילותן של הכנופיות הערביות. הקצין הבריטי וינגייט הכשיר את הלוחמים היהודיים לפשוט על בסיסי הטרור של הכנופיות ולתקוף אותן במפתיע בשלבי התארגנותן. בנוסף, סייעו פלוגות הלילה בשמירה ובאבטחה על צינור הנפט שזרם מאזור המפרץ הפרסי עד לבתי הזיקוק בחיפה, והיה ליעד ראשי של הכנופיות הערביות.

דוגמא נוספת לשיתוף פעולה בין היישוב היהודי לבין הבריטים היתה הקמת גדר הצפון : הגדר נועדה לחסום הברחות ומעבר של נשק וכנופיות חמושות מלבנון. את הגדר בנתה חברת "סולל בונה" אשר גייסה כ- 1000 עובדים שעסקו גם בשמירה על הגדר. דוגמא שלישית לשיתוף הפעולה בין היישוב היהודי ובין הבריטים היתה הקמת משטרת היישובים העבריים: חברי "ההגנה" ביחידות אלו, אשר כונו נוטרים,  עברו הדרכה וקיבלו נשק מן הבריטים. הנוטרים התפרסו בעשרה אזורים שונים ברחבי הארץ ופעלו ככוחות ניידים בשמירה על הדרכים ועל היישובים החקלאיים ובהדיפת הכנופיות הערביות.

 ב. אחת המטרות של הערבים בתקופת המרד הגדול היתה לפגוע בכלכלה היהודית ולשתקה כחלק מן הנסיון לבלום את בניין הבית הלאומי היהודי. השביתה הערבית פגעה קשות במשק היהודי: הפועלים הערביים שבתו מלהגיע למקומות העבודה כמו לנמל יפו ולמשקים החקלאיים, נמנעה מכירת סחורה למשק היהודי (חרם כלכלי) ובנוסף, פגעו הערבים במשקים החקלאיים, שרפו שדות תבואה ועקרו עצי פרי. באופן זה, הורגש מחסור חמור במוצרי מזון, נפגע מאד הסחר כתוצאה מהשבתת נמל יפו והיה חשש לפגיעה בתוצרת החקלאית בשל המחסור בידיים עובדות.

בתגובה נערך היישוב היהודי באופן הבא: מנהיגי היישוב קיבלו את אישורה של בריטניה להקים את נמל ת"א כנמל חלופי לנמל יפו וכך חודש המסחר. בנמל החדש הועסקו סוורים (פורקי סחורה) שהגיעו מיוון יחד עם מתנדבים מקרב היישוב  וכך חודש הסחר של היישוב. בנוסף, הגיעו מתנדבים עירוניים ביניהם תלמידים וסטודנטים אשר סייעו במשקים החקלאיים וכך חודשה אספקת התוצרת החקלאית ליישוב. באופן זה, הפך המשק היהודי לספק העיקרי של ירקות ופירות ועצמאותו של המשק העברי גדלה.  

  

פרק שלישי – ארצות האסלאם והיהודים בהן בין שתי מלחמות עולם

 18. א. שינוים בתחום המעמד החוקי והמשפטי:

 לפני הכיבוש הקולוניאליסטי, מעמדם של היהודים בארצות האסלאם נקבע כ"בני חסות" – ד'ימי, כלומר, הם נחשבו כנחותים ביחס למוסלמים המקומיים, ולכן חלו עליהם חוקים מפלים ומשפילים שנקראו בשם "חוקי עומר". חוקים אלו כללו הרחקה מהשירות הציבורי, איסור על שירות צבאי, תשלום מס גולגולת, איסור ללבוש בגדים בצבעי האסלאם ועוד הגבלות נוספות. באופן זה, חיו היהודים לפני בוא הקולוניאליזם במשך "תקופה ארוכה של דיכוי ערבי" – כלומר תחת אפליה לעומת האוכלוסייה הערבית- מוסלמית.

עם בוא הקולוניאליזם, בוטל באופן רשמי, ברוב הארצות האסלאם, מעמדם הנחות של היהודים כבני חסות. ההגבלות כלפיהם בוטלו והותר להם להשתלב בתחומי החיים השונים במדינה. המעצמות קבעו חוקות מערביות שהתבססו על ערכי השוויון ובהם נקבע כי כלל התושבים שווים בפני החוק, אפילו שונים הם בדת, בלאום או בשפה. כלומר, מעמדם המשפטי של היהודים היה שווה לזה של הערבים המקומיים. בחלק מן המדינות,כמו למשל באלג'יריה, זכו היהודים לאזרחות מלאה (הודות לצו כרמייה)  מצד השלטון הקולוניאלי.

שינויים בתחום החינוך והתרבות: 

השתלבות היהודים בלימודים גבוהים
:  היהודים שאימצו את התרבות המערבית ניצלו את ההיתר מטעם השלטון הקולוניאלי והחלו ללמוד בפקולטות המובילות שבאוניברסיטאות את מקצועות המשפטים, הרפואה והכלכלה.

הטמעת התרבות הצרפתית המערבית בבתי הספר : יהודים רבים למדו ברשת בתי הספר  של כי"ח (אליאנס) שהוקמו בעידודה של ממשלת צרפת.  בבתי הספר הללו למדו יהודי ארצות האסלאם לראשונה, מקצועות חילוניים מודרניים כמו מדעים, מתמטיקה ואת השפה הצרפתית. בעבר למדו היהודים בבתי ספר מסורתיים, בעיקר מקצועות הקשורים למסורת ודת יהודית.
בתוניסיה, נחשפה משפחתו של ניסים סרוסי למערכת החינוך החילונית. הזמר סרוסי למד בבתי הספר של כי"ח (אליאנס) את התרבות הצרפתית, השפה ומקצועות מדעיים שונים. הוא הפך להיות זמר בניגוד לתקווה של אביו שיהיה רב. סרוסי הוא דוגמא לתהליך ההתנתקות מהדת והמסורת (תהליך החילון) שעברו חלק מהיהודים בארצות האסלאם אשר הושפעו מהתרבות המערבית החילונית.. 

הינתקות מהתרבות הערבית ומעבר לתרבות הצרפתית
: לפני הכיבוש הקולוניאליסטי שלטה התרבות הערבית בקרב יהודי ארצות האסלאם.  אך עם בוא הקולוניאליזם הוקמו בתי ספר מודרניים מערביים בהם למדו מספר רב של תלמידים יהודים. כך , התרחקו היהודים לא רק מן המסורת היהודית אלא אף מהתרבות הערבית תוך שהם מאמצים את השפה זרה והשמות המערביים.

 ב. החרפת היחס של האוכלוסייה הערבית מוסלמית כלפי האוכלוסייה היהודית התבטאה ב:

  • שידורי תעמולה - אנטי יהודים: תחנות רדיו בתוניסיה ועיתונים פרו-איטלקים כמו העיתון "UNIONE"  הפיצו דברי שטנה בהן הוצגו היהודים כמשתפי פעולה עם השלטון הקולוניאליסטי.
  • פגיעות בקונסטנטין שבאלג'יריה: בעיר זו שבאלג'יריה נערך טבח ביהודי המקום. עשרות יהודים נרצחו , מאות אחרים נפצעו ומימדי הנזק לרכוש היו גדולים:  כ- 200 חנויות נבזזו במהלך פרעות אלו ביהודים.
  • חיזוק הקשר בין ההנהגה הערבית הפלשתינאית לחברה הערבית המוסלמית: האוכלוסיה הערבית -מוסלמית גייסה כספים למען ערביי ארץ ישראל ואף נערכו ימי צום ותפילות מיוחדות למען מאבקם של אחיהם הערבים.

  19. א. גורם מאיץ: יחסו של שלטון המקומי לפעילות הציונית: בארצות בהן הייתה הפעילות הציונית מותרת או לפחות נסבלת, כמו למשל בתוניסיה, התאפשרה הקמת אגודות ציוניות, פעילות מפלגות ציוניות, קיום בחירות לקונגרסים הציונים ופרסום עיתונים ציוניים. בנוסף, התחזק הקשר עם התנועה הציונית באירופה והפעילים הציונים יכלו להיאבק על מקומם בחברה ובקהילה היהודית.

בחלק מהארצות בהן היתה הציונות אסורה על פי החוק, כמו למשל במרוקו ובעיראק, הייתה הפעילות הציונית בסיסית בלבד והתמקדה בלימוד השפה העברית ואיסוף תרומות ליישוב היהודי בארץ ישראל.

גורם מעכב: היחס של המוסדות המרכזיים של התנועה הציונית :  התנועה הציונית וסניפיה באירופה לא הכינו חומרי הסברה בשפות הידועות ליהודי ארצות האסלאם. שליחי התנועה מיעטו לבקר בארצות האסלאם ולא הייתה פעילות ממשית להקמת סניפים ציוניים במקום . בשל מציאות זו,  הייתה הפעילות הציונית בארצות האסלאם מצומצמת יחסית לזו שהתנהלה באירופה.

 ב. דוגמאות לפעילות ציונית בארצות האסלאם:

·  הקמת מפלגות פוליטיות: בין שתי מלחמות העולם פעלו בארצות האסלאם מפלגות פוליטיות ציוניות.  בתוניסיה לדוגמא: קמו שלוחות (סניפים) של מרבית המפלגות החשובות כמו זו שייצגה את תנועה הרביזיוניסטית.
·   שימוש בשפה העברית: בתוניסיה נלמדה השפה העברית בעיקר בבתי הספר של כי"ח (אליאנס). שלום פלאח, ממנהיגי התנועה הציונית בתוניסיה אף ניסה להקים רשת של בתי ספר עבריים מתוך כוונה להחדיר את השפה העברית.
·   תנועות נוער: בארצות האסלאם הוקמו ופעלו תנועות נוער ציוניות רבות. הייתה זו מסורת חדשה של פעילות עבור הצעירים בקהילה אשר ספגו תכנים ציוניים כמו לימודי ארץ ישראל והשפה עברית. בשנת 1924 פעלו בתוניסיה תנועות רבות מכלל הקשת הפוליטית כמו "ביתר" ו"השומר הצעיר".

  

הכתבה באדיבות לחמן בגרות ופסיכומטרי
 

קישור כללי
פורום בגרויות

תוצאות חיפוש בתחום

נמצאו 6 מוסדות לימוד ובהם 6 מסלולי לימוד
עיין ברשימת המוסדות האקדמיים בהם תרצה ללמוד. השאר פרטים ונציג המוסד המבוקש ייצור עמך קשר בהקדם:
קידום
בגרות
כתובת: מרכז עזריאלי חולון . רשימת הסניפים:קריון, חדרה,רעננה,פתח תקווה, תל אביב, ירושלים, מודיעין, רשל"צ
רוצה שיתקשרו אליך?
קיים מסלול אחד
זיו כספי, ביה''ס לבגרות ופסיכומטרי
ביה''ס אקסטרני הנהנה במשך שנים רבות ממוניטין ומשם מוביל
כתובת: דרך השרון 12 כפר סבא
רוצה שיתקשרו אליך?
קיים מסלול אחד
EZ WAY פסיכומטרי ובגרות
קורס הפסיכומטרי הנבחר בישראל, היחיד עם מאמן פרטי צמוד
כתובת: כל הארץ
רוצה שיתקשרו אליך?
קיים מסלול אחד
 
 
אנקורי -בגרויות
כתובת: הנהלה ראשית- סירקין 3 ,תל אביב -יפו, 63562. סניפים- נהריה, כרמיאל, קרית ביאליק, חיפה, באר שבע, חדרה, רעננה, פ"ת, ירושלים, ראשל"צ ואשדוד.
רוצה שיתקשרו אליך?
קיים מסלול אחד
בעמוד זה נמצאים 6 מסלולי לימוד בתחום בגרויות, ב-6 מוסדות לימוד ברחבי הארץ. מעוניין בבגרויות אך מבולבל? לא יודע במה לבחור?
מלא פרטיך ונציג המוסד יצור עימך קשר בהקדם
שם מלא: דוא"ל:
טלפון נייד: עיר:
ת.ז:
אני מאשר את התקנון
צרו איתי קשר
פנייתך נשלחה
מבצע שליחה...
סגור