שכר לימוד בעד ובנגד

שכר לימוד בעד ובנגד

שכר לימוד הינו נושא שנוי במחלוקת בארץ ובעולם. רבים רואים בשכר הלימוד המוטל על הסטודנטים אמצעי לגטימי ויש הטוענים מנגד להקנות השכלה חופשית, כל זאת ועוד בכתבה הבאה

במדינות רבות עומד במשך זמן רב נושא שכר הלימוד על סדר היום הציבורי. במיוחד נכון הדבר במדינות שבהן נהוג שכר לימוד אפסי או סמלי; במרוצת הדורות נוטות קופות האקדמיה להידלדל, ושכר הלימוד מוזכר תמיד במקרים אלו כמקור מימון ראשוני. להלן מספר טיעונים של תומכי ומתנגדי שכר הלימוד:

השימוש הנעשה בשכר הלימוד
המתנגדים טוענים כי קשה לפקח על השימוש הנעשה בשכר הלימוד, וכי למרות שמטרתו המוצהרת היא תשלום הוצאות האוניברסיטה ושיפור הציוד ותנאי הלימוד, הרי שבפועל יתכן כי לפחות חלק מהכסף יופנה לתשלום חובות של הממשלה ולמימון נושאים שאינם קשורים לחינוך. 

צדק חברתי: 
התומכים מצביעים על העובדה כי במדינה בה ממומן החינוך הגבוה מכספי המסים בלבד, משמע שכל האוכלוסייה משלמת עבור שרות בו משתמשים רק מעטים. בנוסף, בוגרי אוניברסיטה נוטים לשפר את מצבם הכלכלי לסיום הלימודים, כיוון שהם מרוויחים יותר מאנשים שלט למדו לתואר אקדמי; לפיכך יש הגיון בכך שהסטודנטים ישתתפו במימון הכלי שישפר בעתיד את מצבם הכלכלי. 

חובתה של המדינה
המתנגדים לשכר הלימוד טוענים שחינוך הוא זכות בסיסית של כל אזרח, ושעל המדינה לממנו באמצעות המסים, בדומה לשרותי רווחה וחירום. התומכים טוענים שיש לצמצם את השרותים שעל המדינה לספק, שכן הדבר גורם לחובות, נטל וחולשה כלכלית. 

הקטנת העומס במערכת החינוך הגבוה
התומכים מצביעים על כמות הסטודנטים ההולכת וגדלה משנה לשנה ועל אי-יכולתם של המוסדות האקדמיים להתמודד עם מספר הסטודנטים הגבוה. סינון על סמך יכולות אישיות וציונים עדיף, אך הנהגת שכר לימוד מהווה פתרון מהיר, שכן, כפי שנאמר בסעיף הקודם, שכר הלימוד מרתיע סטודנטים רבים מלהירשם לאוניברסיטה. המתנגדים טוענים, כאמור, כי ההרתעה פועלת בעיקר בשכבות החלשות, אך עם מערכת ההלוואות והמענקים מקווים התומכים כי שכר הלימוד ירתיע סטודנטים מכל השכבות בצורה שווה. 

פערים חברתיים
המתנגדים חוששים ממצב בו חינוך גבוה ימָנע מאנשי השכבות החלשות עקב חוסר יכולתם לעמוד בתשלום שכר הלימוד. התומכים מציעים מערכת מסועפת וחזקה של מלגות והלוואות אשר יבטיחו את יכולתו של כל אחד לרכוש השכלה גבוהה. המתנגדים חוששים מירידה דרסטית במספר הסטודנטים עקב שכר הלימוד, זאת למרות המלגות וההלוואות, שכן סטודנטים רבים חוששים מחובות ואינם מעוניינים להתחיל את חייהם שלאחר הלימודים כשהם נדרשים לשלם חוב גדול למדינה. 

יצויין כי במדינות שבהן הלימודים בחינם נוהגים סטודנטים רבים להירשם ללימודים כלאחר יד, ללא הקדשת מחשבה רבה, כיוון שחיי הסטודנט נוחים: פורסים את התואר על פני מספר רב של שנים, מחסירים משיעורים ועוד. עובדות אלו  מכבידות על האוניברסיטאות ומונעות לעתים מסטודנטים רציניים לזכות במקום לימודים. התומכים בשכר הלימוד מקווים כי התופעה תצומצם באמצעותו. בנוסף, השאיפה של הסטודנטים לסיים את לימודיהם במהירות האפשרית, בכדי לחסוך בעלויות, משחררת אותם לשוק העבודה מוקדם יותר - לטוב (יצירת משק דינמי וצעיר) ולרע (הגברה אפשרית של האבטלה). 

מסחור של עולם האקדמיה
שכר לימוד יוצר באופן בלתי נמנע, במידה מסוימת, יחסי לקוח-ספק בין המוסד האקדמי לסטודנט. התומכים סבורים שהדבר מביא לשיפור איכות ההוראה; סטודנט שמשלם מצפה לשרות טוב יותר, והמרצים מודעים לכך. המתנגדים סבורים שמסחור עולם האקדמיה עלול רק להזיק לו. 

איכות האקדמיה
התומכים בשכר לימוד טוענים כי זוהי האפשרות היחידה ליצירת מוסדות אקדמיים איכותיים,משגשגים וחופשיים. טיעון זה הינו כבד משקל, ואף למתנגדי שכר הלימוד קשה להכחיש שיש בו מידה של אמת כשמשווים את מערכת החינוך הגבוה של ארה"ב לעומת אלו של גרמניה וצרפת, למשל, בהן הלימודים בחינם. לרשות המוסדות האמריקניים, הדורשים שכר לימוד גבוה, עומדים משאבים עצומים, ורבים מהם מושקעים במחקר, ברכישת ציוד , בהקמת מעבדות, וב"פיתוי" מדענים מצטיינים מכל העולם להגיע אל המוסד. אקדמאים הגרמניים וצרפתיים רבים מספור אכן נודדים בכל שנה ארה"ב לשם השלמת לימודיהם, בדר"כ לשם עשיית דוקטורט; המוסדות האירופאיים הציבוריים אינם מסוגלים להתחרות בתנאים המוצעים למדענים בארצות הברית. בשעה שאפילו המוסדות היוקרתיים ביותר באירופה קורסים תחת עול החובות (הסורבון, אוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת אוקספורד - כל אלו נמצאים נכון לתחילת המאה העשרים ואחת  במצב כלכלי רעוע), הרי שהמוסדות האמריקניים משגשגים. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בשכר הלימוד, טוענים התומכים. 

 המאבק להפחתת שכר הלימוד בישראל

בישראל התקיימו מספר מאבקי סטודנטים סביב המחלוקת בעניין שכר הלימוד. שני המאבקים הגדולים והמתוקשרים ביניהם התקיימו ב-1999 וב-2005. בשנת 199 יזמה  התאחדות הסטודנטים בישראל מאבק סטודנטים תחת הכותרת של הפחתת שכר הלימוד. בעקבות מאבק זה כינס שר החינוך יוסי שריד בשנת 2001 את ועדת וינוגרד אשר המליצה להפחית את שכר הלימוד ב-50% במשך חמש שנים. המלצה זו התקיימה בצורה חלקית ושכר הלימוד בישראל הופחת בפועל בכ-25%. למרות זאת המאבק ספג ביקורת רבה ומנהיגי הסטודנטים הואשמו כי "נקנו בפיצות" באיזכור לביקורה של אשת ראש הממשלה דאז שרה נתניהו והצעתה להזמין סטודנטים השובתים רעב פיצות. ב-2005 יזמה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב מאבק נוסף, תחת הכותרת "מאבק למען הנגישות להשכלה הגבוהה" במטרה למנוע את העלאתו מחדש של שכר הלימוד וכן למנוע סגירת חוגים ותחומי לימוד ע"י האוניברסיטאות. מאבק זה הסתיים לאחר שמפלגת שינוי הציעה להעניק מהכספיים הייעודיים שקיבלה לתקציב ההשכלה הגבוהה.

 

תוצאות חיפוש בתחום

נמצאו 0 מוסדות לימוד ובהם 0 מסלולי לימוד
עיין ברשימת המוסדות האקדמיים בהם תרצה ללמוד. השאר פרטים ונציג המוסד המבוקש ייצור עמך קשר בהקדם:
בעמוד זה נמצאים 0 מסלולי לימוד בתחום מלגות אקדמיות, ב-0 מוסדות לימוד ברחבי הארץ. מעוניין במלגות אקדמיות אך מבולבל? לא יודע במה לבחור?
מלא פרטיך ונציג המוסד יצור עימך קשר בהקדם
שם מלא: דוא"ל:
טלפון נייד: עיר:
ת.ז:
אני מאשר את התקנון
צרו איתי קשר
פנייתך נשלחה
מבצע שליחה...
 

מידע על ימים פתוחים

ימים פתוחים נוספים
 
סגור