הזן שבזן-שיאצו

הזן שבזן-שיאצו

כל מה שרצית לדעת על זן שיאצו

זן שיאצו
זן-שיאצו, שיטתו הייחודית של שיזוטו מסונגה, מתבססת על ארבעה מקורות: תרפיות עממיות ותרפיות מקצועיות במגע, כמו אנמה, שיטת נמיקושי, טווינא וכן שיטות טיפול מערביות; המחשבה הפסיכולוגית; המחשבה הסינית והרפואה הסינית; זן-בודהיזם. במאמר קצר זה, נתהה על הקשר שבין הזן בודהיזם ובין הזן-שיאצו או על הזן שבזן-שיאצו. 

זן בודהיזם הוא זרם בבודהיזם שנולד בסין, שם פגש הבודהיזם שבא מהודו את הטאואיזם הסיני, ומשם הגיע ליפן. עיקריו של הזן הם הכרת המציאות כפי שהיא ונוכחות מלאה כאן ועכשיו. מתוך כך מדגיש הזן את חשיבות החוויה והפעולה האישית על פני הלימוד וההבנה השכלתנית. עיקר העבודה בזן בודהיזם מתבצעת בזאזן (מילולית ישיבת זן), כלומר מדיטציה. מדיטציה היא כלי חשוב בכל הזרמים הבודהיסטיים אולם בזן מודגש שישיבת הזאזן אינה מתורגלת לשם השגת מטרה כלשהי, אלא היא המצב השלם. הזן השפיע רבות על אורחות החיים והאמנויות היפניות. טקס התה, קליגרפיה ואפילו אמנויות לחימה נתפסות כדרך בזן, כפעולה אשר האידיאל הגבוה שלה הוא שחרור המתרגל אותן מכבלי המחשבה. שיזוטו מסונגה תירגל זן-בודהיזם והדבר השפיע רבות על זרם השיאצו שיצר, הוא הזן-שיאצו.

מדיטציה וזן-שיאצו
העולם, כפי שלימד הבודהה, הוא סבל או אי-נחת ומקורם של אלה הוא האופן שבו פועלת תודעתנו – מבחינה, מנתחת, מסווגת, מבקרת ושופטת – תמיד אנחנו ביחס למשהו אחר. יש דרך להימלט מהסבל, לימד הבודהה, ואחד מעמודי התווך של דרך זו היא המדיטציה, או האופן שבו אנחנו משקיטים את התודעה, מאפשרים לה לחוות את הדברים כפי שהם, מבלי להיאחז במחשבה מסוימת או בדבר מה מסוים. כמטפלים אנחנו שואפים לאותה איכות בטיפול. אנחנו מפתחים את יכולתנו  להיות נוכחים במלואנו, עכשיו במקום ובזמן, כשתודעתנו שקטה, נקייה ופנויה להקשבה מלאה, בעיקר במגע. מכאן באה החמלה. חמלה היא מושג בודהיסטי שמסונגה משתמש בו לתאור המצב המנטאלי המתבקש מהמטפל והיא היכולת שלנו לקבל, להכיל, לתמוך, לחבק.


איכות המגע
זן-שיאצו שמה דגש על איכות המגע שהיא תומכת ונוכחת יותר מאשר עושה ומפעילה. זאת, בהתאם לאידיאלים של קבלה ועשייה ללא עשייה, המהותיים לזן. כללי איכות המגע הם: לחץ שווה, לחץ המשכי, יד  תומכת והשענות אנכית. כל אלה הם ביטוי מעשי למחשבה הזן-בודהיסטית ולתרגול הזן-בודהיסטי. 


לחץ שווה הוא האופן שבו אנחנו המטפלים מאפשרים למטופל שלנו לחוות את היותו אחד, כאשר אנחנו מניחים את שתי ידינו עליו ותחושתו היא של יד אחת. לחץ שווה פירושו לגרום לאדם להרגיש אחד. לתחושה זו קרא מסונגה "חמלת החיים". זוהי חמלת החיים וגם שמחת החיים. 


הלחץ המשכי מאפשר למטופל שלנו לדעת תמיד איפה אנחנו גם כשעיניו עצומות וגם כאשר הוא מנומנם, כך הוא יכול לחוש בטוח ומוגן. תמיד אנחנו עובדים עם שתי ידיים, תמיד יד אחת תומכת ותמיד אנחנו מאפשרים למטופל שלנו לא להיות מופתע מצעד בלתי צפוי.


היד התומכת או התמיכה הם צורך של המטופל כאשר הוא חלש, חסר, או במילים אחרות נזקק לטיפול. ניכור, חוסר קשר בין האדם לעצמו ולסביבתו הבאים לידי ביטוי בחוסר הקשבה, בחוסר קשר ליום והלילה, לעונות השנה לאוכל שגדל בסביבה, מאפיינים את האדם המודרני אחרי המהפכה התעשייתית. הביטוי של חוסר זה הוא חוסר אנרגטי בפונקציה אנרגטית. פונקציה אנרגטית כוללת את האיבר (שמו יהיה בדרך כלל כשמו של איבר אנטומי – כבד, ריאות וכו'), את המרידיאן כמהלך על פני הגוף וכן תכונות רגשיות ונפשיות המיוחסות לה. האדם הוא גוף אנרגטי אחד, כך שעודף בפונקציה אחת יבוא על חשבון חוסר בפונקציה אחרת. לכן, עיקר עבודתנו היא יצירת תנועה אנרגטית בין המקום בו יש עודף אנרגיה ובין המקום שבו יש חוסר אנרגיה כדי למנוע חוסר איזון, ותמיכה בחוסר כדי להשיב לו את החיות או את האנרגיה. החוסר הוא מקור הסימפטומים בהם אנחנו נתקלים בקליניקה על-פי תפישתו של מסונגה, ולכן עבודתנו איננה סימפטומטית אלא נוגעת בחוסר איזון כפי שהוא בה לידי ביטוי במרידיאנים, שהם הביטוי לאופן בו מטופלנו חי. אפשר לומר שכל נגיעה במרידיאנים היא נגיעה בחייו של המטופל, על מלוא האחריות המתבקשת מכך.

לחץ אנכי: מסונגה יצר רצפים של תנועות (קאטות) באמצעותם נעשה הטיפול, בארבעה מנחים: כאשר המטופל שוכב על הבטן, כאשר הוא שוכב על הגב, שוכב על צידו ויושב. רעיון הקאטה לקוח מהתרבות היפנית הזן-בודהיסטית ובא על ביטויו באמנויות הלחימה, ציור זן, קליגרפיה ועוד. הקאטה היא הדרך לתרגול שחוזר וחוזר על עצמו עשרות ומאות אלפי פעמים במהלך החיים. זוהי הדרך להפוך את התנועות לאוטומטיות ובשלב מתקדם יותר לאינסטינקטיביות, כך שניתן לבצע אותן ללא מחשבה. לאחר תרגול ממושך של הקאטה, אנחנו המטפלים יכולים להפנות את מלוא תשומת לבנו אל המטופל מבלי להתעסק בתנוחת גופנו או במאמץ לזכור מהי התנועה הבאה. המנחים השונים של הקאטה מאפשרים לנו להגיע אל המרידיאנים באופן שבו אנחנו נשענים על המטופל שלנו בצורה אנכית, מה שמבטיח את הנחת מלוא משקלנו ללא מאמץ. כמו בטיפול זן-שיאצו, כך גם בישיבה במדיטציה, אנחנו נותנים למשקל להיות מונח על כרית הישיבה לכיוון האדמה, ממנה מתרומם פלג הגוף העליון, קל מאוד, ללא מאמץ.

הזן שבזן-שיאצו
הזן שבזן-שיאצו מעניק לנו את האפשרות לראות בתרגול השיאצו דרך בזן-בודהיזם, סוג של מדיטציה. הדרך בזן-בודהיזם היא מהסבל אל ההארה וזוהי האפשרות שמציע מסונגה. למטפל – ללכת בדרך ולהזמין את מטופליו ללכת איתו.
כך אנחנו מלמדים ב'מגע'.

לחץ לקבלת מידע נוסף על לימודי שיאצו

http://www.ilimudim.co.il/forum/31בואו לדבר אתנו בפורום לימודי רפואה משלימה

*הכתבה באדיבות רמי יולזרי, מנהל בית ספר 'מגע' להכשרת מטפלי שיאצו, ירושלים

תוצאות חיפוש בתחום

נמצאו 4 מוסדות לימוד ובהם 4 מסלולי לימוד
עיין ברשימת המוסדות האקדמיים בהם תרצה ללמוד. השאר פרטים ונציג המוסד המבוקש ייצור עמך קשר בהקדם:
מכללת רידמן- מכללה בינלאומית לרפואה משלימה ואינטגרטיבית
מגוון רחב של לימודים והכשרת מטפלים
כתובת: סניף ראשי חיים לבנון 26, רמת אביב. סניפים בכל רחבי הארץ: רמת אביב, תל אביב, ירושלים, חיפה, כנרת, משגב, באר שבע ואילת.
רוצה שיתקשרו אליך?
קיים מסלול אחד
מכללת דאו
מכללה לרפואה משולבת
כתובת: קיבוץ רמת יוחנן
רוצה שיתקשרו אליך?
vatikim
קיים מסלול אחד
מכללת ברק
המובילה ברפואה משלימה!
כתובת: רחוב התעשיה 2, ירושלים - כניסה ב' קומה 2
רוצה שיתקשרו אליך?
vatikim
קיים מסלול אחד
בעמוד זה נמצאים 4 מסלולי לימוד בתחום קורס רפואה סינית, ב-4 מוסדות לימוד ברחבי הארץ. מעוניין בקורס רפואה סינית אך מבולבל? לא יודע במה לבחור?
מלא פרטיך ונציג המוסד יצור עימך קשר בהקדם
שם מלא: דוא"ל:
טלפון נייד: עיר:
ת.ז:
אני מאשר את התקנון
צרו איתי קשר
פנייתך נשלחה
מבצע שליחה...
 

מידע על ימים פתוחים

ימים פתוחים נוספים
 
סגור