שלום רב,
בני בן ארבע ועבר אבחונים שונים במכון להתפתחות הילד ואצל קלינאית ופיסיותרפיסטית.
במקביל עבר ניתוח להסרת פוליפים וכפתורים וזאת לאור ירידה בשמיעה ונוזלים באוזן ימין.
דיבורו לא ברור והוא מתקשה בעיקר בעיצורים ובאותיות השורקות. כתוצאה מכך המובנות שלו נמוכה והוא מטופל אצל קלינאית תקשורת, ששמה לב גם לקושי מורפולוגי המתבטא בהטיות, התאמות וטעויות תחביריות, וזאת לצד שפה עשירה.
הוא אובחן במכון להתפתחות הילד בריפוי ועיסוק והיא גילתה קושי בהתארגנות למשימה. וכמו כן רף תסכול נמוך לחוסר הצלחה (מצמוצים ותנועתיות יתר)
באבחון פיסיותרפיה התגלתה חולשה בחגורת הכתפיים, היפוטוניה וקושי בהתארגנות.
האם הדברים קשורים?
האם כדאי לטפל בנוסף לקלינאית בדבר מה נוסף?
האם כדאי לפנות לשיטת אלבאום או רמי כץ בשלב כזה?
באחת השיחות עלתה אפשרות לדיספרקסיה אולם הקלינאית לא לגמרי הסכימה עם זה.
האם בגיל כל כך צעיר ניתן לאבחן ליקויי למידה?
אני מרגישה די לבד מול כל גורם בנפרד.....
אשמח להכוונה
שרית