כל חיי הייתי בתחושה שלא הולך לי בלימודים , לא בגלל שאני טיפש.
אולי פעמים עלה לי לראש שזה בגלל שאני טיפש. אבל הסיבה לא הייתה קרובה לליקויי למידה , תמיד עברתי את המגבלות , שאני חושב שהמגבלות האלה אצלי קטנות מאוד.. בקושי משפיעות , אין לי שגיאות כתיב או משהו כזה.
בואו נגיד שאף פעם לא הייתי מלך בלימודים ובבית-ספר , הוצאתי ציונים גבוהים לפעמים אבל לימודים תמיד היו חלק חלש בחיים שלי , חלק שאני רוצה כבר לגמור.
היום אני בן 15 ואחרי האבחון שעשיתי יש לי תחושה שאני נחות , אני נשבע לכם זה אוכל אותי יום-יום אני לא יודע מה יש לי.. אם פעם הייתי שמח ללכת לבית-ספר בגלל שאני רואה את חברים שלי ויש לי הרבה.. היום אני כל כך מתבאס מהידיעה הזאת שיש לי ליקויי למידה , שאני רק רוצה שקט ולהיות עם עצמי לבד.. כל כך הרבה פעמים לא הלכתי לבית-ספר בגלל זה , גם שבאתי פשוט לא למדתי מתוך תסכול , אני יודע על עצמי שאת הרגשות שלי אני שומר לעצמי ולא מספר לאף אחד , ככה שלא ראו את זה עליי מבחוץ. אבל כל רגע וכל דקה אני חושב על הליקויי למידה שלי , זה מבאס אותי , אני מתבייש שאני עושה את הבגרויות בהיסטוריה ולשון , שקיבלתי מבחן מותאם , אני אשכרה מתבייש חח אתם קולטים?? אני לא רוצה שיחשבו שאני איזה טיפש שצריך להתאים לו את המבחן , למרות שהרבה ילדים עושים את זה... אני מקווה שאני עוד יעבור את התסכול הזה שאוכל אותי שנה שלמה כבר , אני כבר לא יודע אם אמשיך ללמוד...
האופן שבו אתה כותב ומתאר את הקשיים שלך, מעידים שאתה בהחלט לא טיפש.
מאז שאובחנת אתה מרגיש נחות - אך אדם שיש לו לקות למידה איננו נחות מאחרים - הוא זקוק לתנאים מתאימים כמו כל אחד אחר על מנת להצליח.
אם הלכת לאבחון כבר עשית צעד בכיוון הנכון, עכשיו אתה זקוק לסיוע מתאים. קודם כל, בהפחתת מתחים מהנושא ואחר כך להכוונה במציאת האסטרטגיות המתאימות לך על מנת להצליח.
כל עוד תמשיך להתבייש, להסתגר ולהיות מתוסכל יהיה לך קשה להתקדם ולהצליח.
בהצלחה
נעמי לאלזר - מכון "לעוף רחוק"
מאבחנת ומטפלת בכישורי למידה ותפקוד