"המרוץ הכמעט בלתי אפשרי ל"ספת" הפסיכולוג"

רבות כבר נכתב על הביקוש למקצוע עריכת דין, לימודי הרפואה, כמו גם לימודים לתואר שני במנהל עסקים (MBA), אולם מסתבר כי אודות  "המרוץ למקצוע הפסיכולוגי" נכתב קצת פחות.

לימודי הפסיכולוגיה ככלל נהנים מביקושים מאוד גבוהים והלימודים לתואר שני בפסיכולוגיה ולמגמה הקלינית עוד יותר. שיעור הביקוש למגמה הקלינית גבוה ב-  200%-300% בהשוואה לשאר המגמות בתחום זה.  לפי נתונים מצטברים באקדמית תל אביב יפו רק כ- 15% מסה"כ הנרשמים ללימודי פסיכולוגיה לתואר שני אכן מתקבלים ללימודים. לדוגמא: ב"אקדמית" נרשמים מידי שנה ללימודי התואר השני בפסיכולוגיה יותר מ- 600 סטודנטים. רק כ-  90 מאושרים מתקבלים.

בשל הביקוש הרב דרישות הקבלה הופכות לקשות ומורכבות. מדובר בהליך המיון ארוך ביותר (בהשוואה להליכי מיון לתארים אחרים במקצועות אחרים). ההליך כולל מספר שלבים וביניהם - מבחנים בכתב, ראיונות אישיים וקבוצתיים ולעיתים אף מבחנים ממוחשבים ודומה. לצורך הגשת המועמדות יש לספק לא מעט מסמכים ובהם: גיליון ציונים, ציון בחינת מתאם, תיאור עצמי, המלצות מגורמים אקדמיים או מעבודת שדה וכו'. בחינת המתאם אותה צריכים המועמדים לעבור נחשבת לקשה ביותר ומיועדת לאלו שרוצים להגיש מועמדות לתואר שני.
תנאי הסף להגשת המועמדות גבוהים ביותר – ציון ממוצע B.A. – 90 ומעלה.
בחינת המתאם קיימת מאז שנת 2000 ומיועדת רק למועמדים לתואר שני בפסיכולוגיה. למעלה מ – 1000 איש נגשים כל שנה לבחינה. שני שליש מהם סטודנטים מהאוניברסיטאות, 10% מהם סטודנטים של האקדמית תל אביב יפו. גם על הבחינה הזאת, אחוז לא מבוטל חוזר עליה בשנית: 20-30%. 
יש אנשים שמגישים מועמדות 4 -5 שנים ברציפות, לא מפסיקים לחלום.

אחרי הקבלה ללימודים לתואר שני בפסיכולוגיה וסיום הלימודים, התהליך לא מסתיים, יש מספר שנים של התמחות.