תואר "בוגר הנדסה" במכללה – שווה פחות?

לאחרונה, נתקבלה החלטה בממשלה להגדיל את כוח האדם בתעשיות ההיי-טק במטרה לחזק את התעשייה: "ככלי לחיזוק התעשייה עתירת הידע, וכחלק מרכזי מהמאמץ ליצירת תנאים שיסייעו להמשך שגשוג המשק", כך הגדירו זאת.

החלטה גורלית

וועדה בין-משרדית בראשות פרופסור יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, קבעה כי המחסור במהנדסים נובע מאיכות ירודה של מהנדסים יוצאי מכללות, ולפיכך הוחלט להגדיל את התקצוב לסטודנט לתואר ראשון בתחומי ההנדסה והמחשבים באוניברסיטאות בכ 22%. הגדלת מכסה זו מבססת את הטענה ותומכת בדעה כי  בוגר אוניברסיטה "שווה יותר", וכן מובילה להורדת תנאי הקבלה באוניברסיטאות (על מנת למלא מכסות). שלא תבינו לא נכון, בוגרי המכללה אינם בהכרח טובים או שווים באיכותם לבוגרי האוניברסיטה וסביר כי בחלק מן המכללות תמצאו בוגרים לא מוכשרים במיוחד, אולם השאלה הנשאלת האם בשל כך צריך להכתים את שמם של בוגרי מכללות איכותיים? הפתרון האופטימלי הוא לסגור תכניות לימוד שלא עומדות בקריטריוני האיכות שקבעו בתעשייה, הן במכללות והן באוניברסיטאות.

תנאי קבלה

במכללה, עפ"י רוב תעמדו בפני וועדת קבלה ותידרשו להציג פסיכומטרי בציון התחלתי של 560 -600 לפחות, בנוסף בגרות מלאה ורמת אנגלית ומתמטיקה של 4 יח' בכ"א ובציון 80 ומעלה או ברמת 5 יחידות בציון של 70-75.

תנאי הקבלה באוניברסיטה מתייחסים בדרך כלל לציון משולב או ציון סכם, אם בידיכם תעודת בגרות של 8 יחידות לפחות במקצועות מתמטיקה ופיזיקה (או ריאלי אחר) וציון בגרות ממוצע  של 97 אז אולי יוותרו לכם על ציון סכם. מצאנו גם אוניברסיטה בה תנאי הקבלה הם 'בשפת המכללה' והדרישות סף בה כוללות ציון פסיכומטרי של לפחות 600, בגרות מלאה הכוללת שני מקצועות ריאליים בציון ממוצע של 70-75 ובגרות מלאה הכוללת אנגלית ברמת 4 יחידות בציון של 70-75לפחות ומתמטיקה 4 יחידות ברמה של 80-85, עדיפות ל5 יחידות.

לא צריך להיות גאון גדול כדי לראות כי תנאי הקבלה באוניברסיטה גבוהים יותר, אך חשוב וצריך להתחשב בכך שסטודנט במכללה מקבל תמיכה מקיפה שכוללת תגבורים, כיתות קטנות, קורסי חיזוק, מכינה מקדימה ועוד שעוזרים לו למלא את 'החורים' ולהשלים פערים. כמו כן, המכללות משתדלות מאוד להיות עם יד על הדופק בתעשייה ולהישאר מעודכנים בצרכי המשק ולפיכך ההכשרה והלימודים בהן משתנים ומותאמים כל הזמן ורמת הפרקטיות מאוד גבוהה. כמובן שיש שיתופי פעולה רבים בין החברות במשק ובתעשייה ובין המכללות והקשר ההדוק הזה מניב בוגרים פרקטיים ומעודכנים. בוגרי האוניברסיטה לעומתם, מתגברים את התחום המדעי מחקרי ותורמים לפיתוח תעשיית ההייטק כאנשי מפתח. הסיבה נעוצה בתכנית הלימודים שכוללת לימודים תיאורטיים ומחקריים רבים ומעמיקים. כפי שניתן להבין, יש מקום לכולם ובכל מקום יש טובים יותר ומוכשרים פחות...

נתונים מהשטח

הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, פרסמה דו"ח נתונים ומתוכם עולה כי מספרם של הלומדים לימודי הנדסה כמעט והכפיל את עצמו בחמש השנים תשנ"ז-תשס"ב מכ-12,600 סטודנטים בראשית התקופה ל 24,600- בסופה. בשנים שלאחר מכן המשיך מספרם לגדול, אם כי בקצב איטי יותר ומספרם הגיע בתשע"א לכ 34,070- סטודנטים המהווים כ 19%- מהלומדים לתואר ראשון.

השינויים המהירים והקיצוניים שהתרחשו בענף ההיי-טק נתנו את ביטויים גם באחוז הסטודנטים בשנה א' שלמדו מקצוע מתחומי מדעי הטבע והטכנולוגיה מתוך שנתון ממוצע של בני 24-20 . עד אמצע שנות ה 90- התייצב שיעור זה על כ 6.5%- מתוך שנתון ממוצע שיעור זה בהתמדה ובקצב מהיר מאוד כך שיותר משהכפיל את עצמו עד תשס"ב, בה הגיע לשיא של 13.4% מקבוצת הגיל הרלוונטית. מגמה זו הייתה פועל יוצא של הביקוש הער מצד התעשייה לכוח אדם אקדמי, בעיקר לאנשי מדעי המחשב והנדסת אלקטרוניקה ומפיתוחם של המוסדות החדשים אשר הרחיבו את יכולת הקליטה של המערכת ונענו לביקושי הסטודנטים שפנו למקצועות אלה.

נדבך נוסף, שאחד מתפקידיו הוא בהרחבת הנגישות להשכלה גבוהה הוא הרחבת מסגרת המכינות הקדם-אקדמיות. מספר הלומדים במכינות היה בעלייה מתמדת מהקמתן ועד תשס"ג, אז הגיע לשיא של 14,330 . בשנים תשס"ד- תשס"ח ירד מספר הלומדים במכינות הקדם-אקדמיות בכ 2,950- – ירידה של כ 20%- בארבע שנים, ובשנתיים האחרונות נרשמה עליה של כ – 1,000 סטודנטים לכ 12,320- בתש"ע. תהליך מקביל לגידול במספר הסטודנטים הלומדים במכללות האקדמיות וירידה באלו הלומדים באוניברסיטאות בשני העשורים האחרונים התרחש גם במכינות הקדם-אקדמיות. חלקם של הלומדים במכינות שליד האוניברסיטאות ירד מראשית שנות ה 90- והגיע בתש"ע לכ 22%- , ואילו חלקם של הלומדים במכינות שליד המכללות האקדמיות המתוקצבות הגיע ל 47%- בתש"ע.

רוצים לדבר על זה? היכנסו לפורום לימודי הנדסה