כנס ההשכלה הגבוהה 2013

כנס ההשכלה הגבוהה 2013

אז מה היה לנו בשנה האקדמית החולפת? האטה בקצב גידול מספר הלומדים בהשכלה הגבוהה, יותר סטודנטים במכללות מאשר באוניברסיטאות, יותר בוגרי תואר ראשון, נגישות גבוהה למוסדות הלימוד והעדפה ברורה לתארים במדעי החברה, הנדסה ואדריכלות, וחינוך והוראה

מתוך לקט הנתונים של הכנס להשכלה גבוהה לשנת 2013, אותה פרסמה המועצה להשכלה גבוהה, עולים הנתונים המעניינים הבאים: נכון לשנת הלימודים האקדמית תשע"ג פועלים ברחבי הארץ 67 מוסדות להשכלה גבוהה, בהם: אוניברסיטאות המחקר, האוניברסיטה הפתוחה, מכללות אקדמיות ומכללות אקדמיות לחינוך.

בשנות התשעים אופיינה המערכת בגידול משמעותי במספרי הסטודנטים. הביקוש הרב ללימודים אקדמיים מצד אחד, ופתיחתם של המוסדות החדשים להשכלה גבוהה מצד שני, הביאו לקצב גידול של 8.1% בממוצע לשנה במספר הסטודנטים הכולל, וקצב הגידול במספר הלומדים לתואר ראשון היה אף גבוה יותר – 8.7% בממוצע לשנה.

בניגוד להתרחבות של שנות התשעים, בשנות האלפיים חלה האטה משמעותית בקצב גידול הסטודנטים הכולל, כ3.5% בממוצע לשנה, בדומה לגידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון. ההאטה נבעה מהקיצוצים התקציביים הקשים שחלו על המוסדות להשכלה גבוהה, בין היתר באמצעות הטלת מגבלות על הגידול במספרי הסטודנטים. גם בשנה האחרונה נמשכה מגמת ההאטה בגידול במספר הלומדים לתואר ראשון, ובין תשע"א לתשע"ב גדל מספרם ב- 2.8% בלבד, בדומה לגידול במספר הסטודנטים הכולל.

מספרם של הלומדים לתואר ראשון בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות היה במגמת עלייה מתמדת מאז קום המדינה עד אמצע שנות האלפיים, ומתקופה זו החלה ירידה עקבית במספרם מ-70,205 בתשס"ד ל-66,315 בתשע"ב. ההערכה היא כי בתשע"ג מספרם יישאר יציב.

מכללה מול אוניברסיטה

להבדיל מן המגמה שאפיינה את מספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות בשנים האחרונות, המשיך מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות האקדמיות לגדול בקצב מהיר מאוד ובשנים תשס"ד-תש"ע גדל מספרם ב-8.5% בממוצע לשנה. בשנים תשע"א ותשע"ב הואט קצב הגידול גם במכללות האקדמיות ומספרם של הלומדים בהן לקראת תואר ראשון הגיע ל-99,957, גידול של 4.2% בין תשע"א לתשע"ב. במכללות המתוקצבות ע"י ות"ת (הועדה לתכנון ולתקצוב) ובמכללות באחריות אקדמית אוניברסיטאית לקראת תואר ראשון, חל גידול של 2.4% יחסית לתשע"א.

נגישות מבורכת

במהלך שני העשורים האחרונים גדל מספר הלומדים לתואר ראשון ביותר מפי 3 ומספרם הגיע בתשע"ג ל-193,010. הפניית מרבית הביקוש ללימודי תואר ראשון אל המכללות האקדמיות הביאה לעלייה הדרגתית ועקבית בחלקם של הסטודנטים שלמדו לתואר ראשון במכללות האקדמיות. אחד המדדים המקובלים לבחינת הנגישות להשכלה גבוהה הוא שיעור הסטודנטים בשנה א' מתוך שנתון ממוצע של בני 24-20 שהיא קבוצת הגיל בה מתחילים מרבית הסטודנטים ללמוד. מדד זה נע בראשית שנות התשעים סביב ה23% ועלה באופן די עקבי בשנים שלאחר מכן. בתשע"ב נאמד שיעורם בכ-49% ועל פי הערכה גם בשנה הנוכחית נמשך הגידול והוא יגיע קרוב ל50%.

מה לומדים?

(תשע"ב)

תחום

תואר ראשון

תואר שני

מדעי החברה

22.3%

17%

הנדסה ואדריכלות

18%

6.6%

חינוך והוראה

13.2%

16.3%

עסקים ומדעי הניהול

12%

22.1%

משפטים

8.7%

5.3%

מדעי הרוח

7.3%

12.1%

מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב

5.5%

3.4%

מקצועות עזר רפואיים

4.8%

5%

מקצועות האמנות והעיצוב

2.8%

0.7%

המדעים הביולוגיים

2.6%

3%

המדעים הפיסיקליים

1.2%

1.8%

רפואה

0.9%

5.6%

חקלאות

0.6%

1.1%

 

 

מהמחצית השנייה של שנות התשעים קיימת העדפה בולטת של הסטודנטים לתואר ראשון לבחור בלימודי מדעי הטבע והטכנולוגיה לעומת מדעי הרוח. 24% מהסטודנטים בוחרים את  אחד ממקצועות המתמטיקה, מדעי המחשב, מדעי הטבע או ההנדסה. חלקם של לומדים אלו עלה בהתמדה עד לשנת תשס"ב, בה עבר את ה- 30%, ירד במעט בשנים שלאחר מכן ובתשע"ב הגיע ל- 28%.

חלקם של הלומדים לימודי מינהל עסקים ממשיך לעלות באופן עקבי מ- 6.7% בתשנ"ז ל-12% בתשע"ב (22,590 סטודנטים).מספרם של הלומדים לימודי משפטים עלה מכ-6,000 סטודנטים בתשנ"ז ליותר מ- 16,445 בתשע"ב, במקביל מספר הלומדים מדעי הרוח ירד באופן משמעותי מ- 18.5%בתשנ"ז ל- 7.3% בלבד בתשע"ב.

מספר הלומדים לתואר שני באוניברסיטאות נמצא במגמת עלייה בתשע"ב 22,515 לעומת 18,000 בתשס"ה. מתוך המועמדים לתואר השני 77% התקבלו ללימודים ו63% החלו ללמוד, חלקם של הנדחים עמד על 23%.

מספר הנרשמים לתואר שני במינהל עסקים עלה משמעותית מ 3,760 בתש"ע ל 4,460 בתשע"ב. ובנגוד למגמת הירידה לתואר ראשון במדעי הרוח, עלה מספר המועמדים לתואר שני מ 4,360 בתשס"ד ל 5,285 בתשע"ב (כולל חינוך).

המגזר המוביל

במשך כשלושה עשורים רצופים ועד לשנים האחרונות עלה אחוז הנשים הלומדות לקראת תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה. מגמה זו הגיעה לשיאה בשנת תש"ס כאשר כ-58% מהסטודנטים לתואר ראשון היו נשים. בשנים האחרונות התייצב שיעורן על כ-55% מהלומדים לתואר ראשון בכלל המוסדות להשכלה גבוהה. אחוז הנשים מתוך כלל הלומדים לתואר ראשון במכללות האקדמיות עמד על כ-50% בתשע"ב ובמכללות האקדמיות לחינוך עמד חלקן על 79%.

עם העלייה בהשתלבות הנשים במוסדות להשכלה גבוהה חלו שינויים גם בתחומי הלימוד שאליהם הן פונות. בתחומים: עסקים ומדעי הניהול, משפטים, רפואה והנדסה ואדריכלות, לדוגמא, חלו עליות בהשתתפותן של הנשים בכלל הלומדים בתחומים אלו בשני העשורים האחרונים.

עיקר העלייה בשלושת התחומים הראשונים באוניברסיטאות נרשמה במהלך שנות התשעים. שיעור הנשים שלמדו תואר ראשון במנהל עסקים עלה מכ-32%בתש"ן לכ-48% בתשע"ב, ובלימודי הנדסה ואדריכלות עלה חלקן מכ-16% בתש"ן לכ-28% בתשע"ב.

החזון

חה”כ הרב שי פירון, שר החינוך ויו”ר המל”ג, חידד את חזון המל"ג בכנס ואמר: "בשנים הקרובות נצטרך לאפשר, ככל הניתן, נגישות להשכלה גבוהה לאוכלוסיות שלא הגיעו אליה בהמוניהם עד כה: ערבים, חרדים, תושבי פריפריה. שוויון ההזדמנויות הוא כלי מרכזי בשיח המוסרי ולא רק הכלכלי במדינת ישראל. אסור לוותר על המטרה שלכל צעיר וצעירה בישראל תהיה האפשרות להתפתח. לימודי ליבה הם לא גזירה אלא תקווה, הם לא מלחמה אלא שלום”.

פרופ’ מנואל טרכטנברג, יו”ר ות”ת חיזק ואמר: “היעדים המרכזיים של התכנית הרב שנתית להשכלה הגבוהה הם קידום וחיזוק המצוינות של המערכת, הגברת הנגישות לאוכלוסיות ממוקדות ודגש על הממשק בין הפעילות האקדמית לצרכי המשק והחברה בישראל".

 

 

 

מידע על ימים פתוחים

ימים פתוחים נוספים
 
סגור