בדרך לתואר שני בפסיכולוגיה

בדרך לתואר שני בפסיכולוגיה

כל מה שצריך לדעת בדרך לקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה

 

איזה ציונים אני צריך?

ברוב המקומות ישנו ציון רף של 90 בתואר ראשון בפסיכולוגיה על מנת להתקבל לתואר השני. למרות שהאווירה בתואר הראשון הרבה פעמים מכוונת למירוץ אחר מאיות, כדאי לזכור שעל אף שציונים גבוהים תמיד יכולים לעזור, סטודנטים רבים מתקבלים לתואר השני גם עם ציון הרף בלבד. ישנו גם רף לציוני התואר בחוג הלימוד השני, אם כי הוא נמוך יותר.
שימו לב שלמגמות שונות ולאוניברסיטאות שונות יש ציוני רף שונים, וניתן לברר אותם באתרי האוניברסיטאות.
כדאי כמובן גם לבחור (וכן, אנחנו יודעים שאין הרבה אופציות לבחירה) שיעורים הנוגעים למקצועות בהם אתם יותר מעוניינים. כך יהיה לכם יותר ידע וניסיון, אותם תוכלו לציין בקורות החיים ובראיון.

 מה ציון המתא"ם הנדרש?

לאוניברסיטאות שונות יש רפי קבלה שונים, והם גם משתנים מעט משנה לשנה. בדרך כלל, דרישת המתא"ם למגמה הקלינית היא הגבוהה ביותר.
אוניברסיטאות שונות דורשות ציוני מתא"ם שונים ומעניקות חשיבות שונה לציון המתא"ם. באוניברסיטה העברית הדרישה היא הגבוהה ביותר למגמה הקלינית, עם רף שנע בשנים האחרונות בין 128 ל-132. בקצה השני נמצאת אוניברסיטת חיפה, אשר ידועה במגוון הציונים של הסטודנטים שלה לתואר שני במגמה הקלינית, חלקם הרבה מתחת לממוצע (100) וחלקם הרבה מעליו. 


מתי לעשות את בחינת המתא"ם? 

מי שרוצה להמשיך לתואר שני מיד אחרי תואר ראשון צריך להירשם במהלך שנה ג', ולכן צריך לעשות את בחינת המתא"ם עוד בסוף שנה ב'. עם זאת, קחו בחשבון שציון המתא"ם תקף לשנתיים בלבד, אז אם אתם מתכננים הפסקה ארוכה בין התואר הראשון לתואר השני, תחשבו מתי יהיה הכי יעיל עבורכם להיבחן. 


איך מתבצע תהליך ההרשמה?

היו מוכנים נפשית – היכולת להבין אילו טפסים לשלוח לאן ובאיזו צורה היא לא פשוטה. כל מוסד דורש מסמכים אחרים, אישורים אחרים ופורמט אחר של קורות חיים, וגם לא כולם דורשים זאת באותם תאריכים. זה מסורבל, ארוך ומעצבן, אבל אל תתייאשו, חזקו אחד את השני, והכי חשוב - תתחילו לעבוד על זה הרבה זמן מראש.

 אילו המלצות אני צריך?

המלצות אקדמיות או מעשיות? רוב המוסדות דורשים שתי המלצות – אחת אקדמית (בדרך כלל מבקשים ממנחה הסמינר) ואחת מעשית (בדרך כלל מקבלים אותה בעבודת שדה במסגרת התנדבות). שימו לב, ישנם מקומות שמבקשים שתי המלצות אקדמיות (כדוגמת מגמות לא טיפוליות באוניברסיטת בר אילן) ומקומות המבקשים שתי המלצות מעשיות.
נסו לדאוג להמלצות משובחות ככל האפשר. נסו להשתתף בסמינרים של מרצים בעל שם משפיע ולעשות כמיטב יכולתכם, הן בסמינר והן בעבודת השדה. 


מתי צריך לדאוג להמלצות? 

מכיוון שכל חומר ההרשמה צריך להגיע עד מועד מסוים, דאגו להמלצות הרבה זמן מראש. כמו כן, אם אתם מתכוונים להירשם לתואר השני במהלך שנה ג' של התואר הראשון, יש סיכוי שמנחה הסמינר לא ירצה לתת המלצה בשלב כל כך מוקדם (יש לבקש אותן עוד באמצע הסמסטר הראשון, לפני שהוא מכיר אתכם מספיק). בעיה דומה קיימת במקומות של עבודת השדה, שחלקם לא מוכנים לתת המלצות לפני תום השנה. ראשית, כדאי לברר זאת מראש. פתרון אפשרי הוא להתנדב בשנה ב' של הלימודים. כך אתם יכולים לבחור לכם את הסביבה הרצויה לכם, להשיג המלצה בזמן וגם לצבור עוד ניסיון, שלפעמים הוא הרבה יותר חזק ומשפיע מזה של עבודת השדה. כמו כן, על מנת להשיג המלצה אקדמית בזמן אפשר לבדוק את האפשרות לשמש כעוזרי מחקר של מרצים, דבר שייתן לכם עוד ניסיון אקדמי מעניין (וגם תוכלו לחלק קרדיטים לנבדקים שלכם ולהיזכר איך רק לא מזמן הייתם כמוהם...). 


מהו נוהל שליחת ההמלצות? 

חשוב לדאוג להמלצות מספיק זמן מראש גם בשל נוהל שליחת ההמלצות. כיוון שחל עליכם איסור לראות את ההמלצות שלכם, שליחת ההמלצות אינה תלויה בכם, אלא בממליצים עצמם. אתם נותנים לממליץ את הטופס שעליו למלא (במספר עותקים, עבור כל המוסדות אליהם אתם מעוניינים לשלוח את ההמלצה) יחד עם מעטפות מבויילות וממוענות. ייתכן כי ייקח זמן עד שהוא ירשום המלצה וישלח אותה, וקחו בחשבון גם מספר פעמים בו תאלצו לנדנד לו כדי לוודא שעשה זאת.
כדאי לוודא שההמלצות הגיעו לאוניברסיטאות (רובן מפרסמות רשימות של המלצות שהגיעו ומעדכנות אותן כל כמה ימים. חפשו באתרי האינטרנט). 
 

מה צריך להיות בקורות החיים?

קורות החיים הן אחת מהתעלומות הגדולות של תהליך הקבלה. שימו לב שקורות החיים הנדרשים שונים במגמות השונות ועקבו אחר ההנחיות של האוניברסיטאות השונות. למגמה הקלינית בדרך כלל תידרשו לקורות חיים בראייה מאוד פסיכולוגית. וגם שם, ישנם מקומות שדורשים פורמט מובנה יותר (בר אילן ובן גוריון, למשל) וישנם מקומות שנותנים יד חופשית לכתוב ככל העולה על רוחכם. כל המקומות נותנים הגבלה מאוד מעצבנת של מילים או שורות. תמצאו שהניסיון לתמצת את כל חייכם ל- 20 שורות אינו נעים בכלל, בעיקר כשהכוונה היא לקורות החיים האישיים שלכם, יחד עם התהליכים, התובנות וההתפתחות הנפשית. אין נוסחא מדויקת להצלחה בקורות החיים, אבל כדאי להקפיד על כמה דברים:


הפרידו עיקר מטפל, במילא יש מחסור במקום. 

תנו משהו מעצמכם. אל תכתבו יבש מדי. ספרו מה עבר עליכם בחיים. אל תספקו פרטים יבשים כמו מקומות עבודה, אלא אם יש להם חשיבות בתהליך האישי שעברתם.
נסו להראות דרך קורות החיים שלכם שעברתם תהליך נפשי כלשהו - איפה הייתם פעם ואיפה אתם היום, ומה הוביל למה שאתם היום. תנסו, אפילו שזה מאוד קשה בסיטואציה המלאכותית הזו, להיות אמיתיים.
עבור מגמות שאינן טיפוליות, בדרך כלל הדרישה היא גם לפירוט של תהליך התפתחות אישי, אך יותר מהכיוון המקצועי – התנסויות מקצועיות, שאיפות והסיבה לבחירת המקצוע המבוקש. 


 מה קורה בראיונות?

הראיונות יכולים לנוע בין 15 דקות לשעה, ויש מראיינים רבים וסגנונות רבים מאוד. ראיונות מתקיימים בכל האוניברסיטאות, אם כי יש מוסדות אקדמיים, כגון אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית תל אביב יפו, המקיימים גם ראיונות קבוצתיים וגם ראיונות אישיים. מיונים קבוצתיים אורכים מספר שעות.
בראיונות לקבלה למגמה הקלינית בדרך כלל כוללים שאלות אישיות בכיוון "פסיכודינמי". השאלות יכולות לעסוק בחיים האישיים, בשאיפות המקצועיות, בהישגים בתואר הראשון ואפילו בעמדות טיפוליות.
קחו בעירבון מוגבל את כל חרושת השמועות, וכשאתם באים לראיון, כל ראיון בכל מקום, זכרו כמה דברים פשוטים: הדבר החשוב ביותר בראיון הוא להיות אתם עצמכם ולא לשחק אותה מישהו אחר. אף אחד לא מצפה מכם להיות מושלמים או להיות מודעים לכל היבט והיבט בחייכם. מצפים למצוא אנשים עם יכולת התבוננות בעצמם ובאחרים, בלי יותר מדי התגוננות מפני הצעות חדשות לפרשנות על חייכם, בעלי יכולות אמפתיות, המראים עבודה עצמית ועיבוד של חוויות עבר. ברור לכולם שלכל אחד יש בעיות ונושאים בלתי פתורים. הם מחפשים לראות איך אתם מתמודדים עם זה ולא איך פתרתם את זה. כמובן ש ישנם מקומות שגם יחפשו את החוקר שבכם. שווה לבוא עם אג'נדה....
חשוב לזכור שקשה לדעת מה כל מראיין ומראיין מחפש, ואפילו שזה לא כל כך הוגן, בסופו של דבר טעמם האישי מאוד ישפיע על החלטתם. לכן לא קיימת נוסחא להצלחה בראיונות וניסיונם של חבריכם יכול לעזור, אך אינו מבטיח דבר לגבי הראיון הצפוי לכם.
ראיונות למגמות שאינן טיפוליות בדרך כלל אינם מתמקדים בתהליכים נפשיים של המרואיין. השאלות הן יותר מקצועיות וההתעניינות בחיים האישיים של המועמד נוגעת לניסיון המקצועי שלו, לתחומי העניין שלו ולתוכניותיו לגבי עתידו המקצועי. כדאי לבוא מוכנים עם התנסויות מסמינרים, מעבודה כעוזרי מחקר ומעבודת השדה, כמו גם להיות מוכנים לשאלות על תחומי מחקר המעניינים אתכם. 


כמה מילים לסיכום:

חברים, תהליך הקבלה לתואר שני הוא מפרך, מתיש ולפעמים אפילו מייאש. התואר הקשה, המתא"ם והחשיפה האישית, יחד עם הצורך להפגין מצוינות בפני אנשים שאתם לא מכירים בקורות החיים ובראיונות, יכולים להיות מאוד לא נעימים. נסו עד כמה שאפשר לקחת את זה בקלות, לקבל תמיכה מאנשים קרובים ולדבר עם אנשים שעוברים את אותו הדבר. וזכרו שכמו כל דבר, החוויה המשונה הזו גם היא תיגמר בסוף...

מאת: צוות פיתוח והדרכה של חברת פתרונות.

 

מידע על ימים פתוחים

ימים פתוחים נוספים
 
סגור