בחינת מתא"ם הינה בחינת קבלה לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה, המועברת ע"י המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בשיתוף עם החוגים לפסיכולוגיה באוניברסיטאות. בבחינה מחויבים כל הנרשמים ללימודי התואר השני בפסיכולוגיה, ברוב רובן של המגמות ובכל מוסדות הלימוד האקדמיים (אוניברסיטאות ומכללות).
הבחינה הונהגה החל משנת 2000, כמענה לעלייה במספר המועמדים לקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה ובשל הצורך בקריטריון קבלה אחיד ותקף ללימודים. ראשי החוגים לפסיכולוגיה טוענים כי ציוני התואר הראשון לפסיכולוגיה אינם יוצרים הבדלים משמעותיים מספיק בין מועמדים וכי ראיונות הקבלה אינם עומדים בקריטריונים מקובלים של מהימנות, תוקף והוגנות.
מטרתה המוצהרת של הבחינה היא השוואה בין כל המועמדים על סולם אחיד, במבחן סטנדרטי, מהימן ותקף. ישנן טענות כי לבחינה מטרה סמויה, והיא להוות כלי קל ופשוט עבור המגמות לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה, לסינון ראשוני של מועמדים טרם הגעתם לשלבי המיון המורכבים והיקרים יותר (ראיונות, דינאמיקה קבוצתית ועוד).
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה הוא הגוף האחראי לכתיבת הבחינה בשיתוף דוקטורנטים נבחרים ואנשי סגל נוספים מהחוגים לפסיכולוגיה בארץ. המרכז הארצי הוא הגוף המקצועי בארץ בפיתוח בחינות מיון. ככזה הוא בנה את בחינת מתא"ם כך שהיא מצליחה ליצור הבדלים אמיתיים בין המועמדים השונים. הבחינות שכותב המרכז הארצי מתאפיינות בשימת דגש על הבנה אמיתית ומעמיקה של החומר, חשיבה ביקורתית ואינטגרציה בין נושאים ופחות על שינון, הצבה בנוסחה וכו'.
בחינת מתא"ם הינה אחת מבחינות המיון המאתגרות ביותר בארץ, אם לא המאתגרת שבהן.
הבחינה מעמידה בפני נבחניה מספר לא מבוטל של אתגרים.
האתגרים בבחינה:
הבחינה הינה למעשה בחינת חובה לכל סטודנט המעוניין בקבלה לתואר מתקדם בפסיכולוגיה (למעט מספר מצומצם של מגמות מחקריות, שהביקוש אליהן נמוך ביותר).
אופי הבחינה שונה ומובחן מרוב הבחינות והמבחנים המוכרים בחוגים השונים לפסיכולוגיה ולמדעי ההתנהגות וכן מהבחינה הפסיכומטרית או מבחינות מיון מוכרות אחרות.
שאלות הבחינה שמות דגש מרכזי על הבנה מחקרית מעמיקה ויישום, ופחות על ידע, שינון, למידה של פרטי פרטים או ידע באנגלית. הבחינה דורשת אינטגרציה בין נושאים שונים וחשיבה ביקורתית, תוך הבנת ה"תמונה המחקרית הגדולה".
לחץ הזמן הוא פקטור משמעותי בבחינה. כל שאלות הבחינה (כולל בפרק הטקסטים) הינן בעברית ומרביתן הן שאלות רבות ברירה (אמריקאיות), אך עם זאת נוצר לחץ זמן הנובע מהקושי להתמודד עם מורכבות השאלות והטקסטים בזמן המוקצב.
לא קיים סילבוס רשמי לבחינת מתא"ם (מתאם). לנבחנים נאמר שעליהם להתכונן לבחינה על בסיס החומר שלמדו באוניברסיטה או במכללה, בעוד שלמעשה לכל אוניברסיטה ומכללה סילבוס לימודים וקורסים שונה. ניסיון העבר מוכיח כי החומר המופיע בבחינת מתא"ם רחב יותר מהסילבוסים של מרבית המוסדות האקדמיים בלימודי התואר הראשון בפסיכולוגיה.
סגנון הבחינה ואף חלק מתכניה משתנים מעט משנה לשנה כתלות באנשי הסגל בחוגים לפסיכולוגיה הלוקחים חלק בכתיבתה. סטודנטים השייכים למוסד לימוד שונה מזה בו עובדים אנשי הסגל הכותבים אותה עשויים להיות מופתעים מסגנון שאלות שאינם מורגלים בו.
*חשוב לציין עם זאת, כי מרבית השינויים שחלו בבחינה בשנים האחרונות היו שינויים "קוסמטיים" יחסית שבאו לידי ביטוי בדרך ניסוח השאלות, באורכן או באורך הטקסטים. המאפיינים המרכזיים של הבחינה: הצורך בהבנה מעמיקה, אינטגרציה וחשיבה ביקורתית נותרו יחסית יציבים לאורך השנים.
מבנה הבחינה
סטטיסטיקה ושיטות מחקר
פרק ידע והבנה בשיטות מחקר וסטטיסטיקה הוא הפרק הראשון בבחינת מתא"ם (מתאם). הפרק כולל 40 שאלות בנושאי הערכה ושימוש בכלים סטטיסטיים במחקר פסיכולוגי, ושיטות מחקר בפסיכולוגיה. הזמן המוקצב לפרק זה הוא כשעתיים*, ולאחריהן ישנה הפסקה של 30 דקות. פרק זה מהווה 30% מהציון בבחינה.
מבנה הפרק:
הפרק כולל שלושה סוגים עיקריים של שאלות:
א. שאלות רבות ברירה (אמריקאיות) - נושאי השאלות הינם הנושאים המופיעים במבחנים בסטטיסטיקה או בפסיכולוגיה ניסויית / שיטות מחקר במוסדות האקדמיים. השוני המרכזי בין שאלות הבחינה לשאלות בתואר הראשון הוא בהיותן אינטגרטיביות- שאלות רבות משלבות בין תחומי תוכן שונים, כגון שאלה השואלת על הקשר בין הסתברות לקשר סטטיסטי, או בין קונטרסטים למהימנות. מרבית השאלות דורשות הבנה מעמיקה של החומר, לעיתים מעבר לרמת הלימודים בתואר הראשון.
ב. ביקורת מחקרים- שאלות פתוחות ממוקדות ובהן תיאור קצר של מחקר או ניסוי ובו בעיה מחקרית מרכזית אחת הנוגעת להיבטים מתודולוגיים שונים, כגון: מערך המחקר, המניפולציה המחקרית, הדגימה,השימוש בכלים הסטטיסטיים וכו'. האתגר בשאלות אלה הינו איתור הבעיה המחקרית המרכזית, בסבך האפשרויות המתודולוגיות וכתיבה נכונה ומדויקת של התשובה.
ג. אשכולות מחקרים- תיאור קצר של מחקר המלווה במספר שאלות, מרביתן רבות ברירה וחלקן פתוחות ממוקדות, הדורשות ניתוח והבנה של הנעשה במחקר ויישום מיידי של עקרונות מתודולגיים ו/או סטטיסטיים על עולם המחקר המתואר.
הבנת טקסטים מדעיים
פרק הבנת טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה הוא הפרק השני בבחינת מתא"ם (מתאם). הפרק כולל ארבעה קטעי קריאה באנגלית, כל קטע מבוסס על מאמר באחד מתחומי הפסיכולוגיה. הזמן המוקצב לפרק זה הוא כשלוש שעות*. לאחר כל קטע מופיעות בין 10-15 שאלות , סה"כ בפרק 50 שאלות. חשוב לציין כי כל השאלות בפרק זה הן בעברית. מרבית השאלות בפרק זה הינן רבות ברירה (אמריקאיות) ומיעוטן פתוחות ממוקדות. פרק זה מהווה 70% מהציון**.
האוריינטציה הכללית של פרק הטקסטים, כפי שמרמז שמו, היא התמודדות עם טקסטים, מדעיים, בפסיכולוגיה. בשונה מטקסטים בבחינה הפסיכומטרית, בחינת אמי"ר או בחינות אחרות בהן טקסטים קצרים באנגלית, המיקוד בבחינה זו אינו קריאה באנגלית או הבנת הנקרא, אלא הבנה מתודולוגית מעמיקה בנוסף לשליטה טובה בידע מתחומי פסיכולוגיה שונים.
אורך הטקסטים המופיעים בפרק זה נע בד"כ בין 4-6 עמודים. הטקסטים מהווים קיצור של מאמרים אקדמיים מלאים, בני 15-30 עמודים בממוצע, שפורסמו בז'ורנלים פסיכולוגיים שונים ובמקורות מקצועיים שונים.
במהלך תהליך קיצור הטקסטים, מקפידים כותבי מתא"ם להשמיט חלקים שלמים בטקסט המקורי, בד"כ חלקים בהם ישנם הסברים וביאורים שכתב כותב המאמר המקורי על מנת להציג את המחקר שביצע. הנבחן נדרש להתמודד עם הטקסט למרות קיצור זה, עובדה הדורשת ממנו הבנה מתודולוגית מעמיקה והיכרות מצוינת עם מבנה מאמר מחקרי והרציונאל שמאחוריו.
הטקסטים מבוססים על תחומי ידע שונים בפסיכולוגיה. למרות שלא קיים סילבוס רשמי לבחינה, ניסיון העבר מראה כי הטקסטים מתבססים על תחומי הידע הבאים: פסיכולוגיה של האישיות, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה פיזיולוגית, פסיכולוגיה קוגנטיבית, פסיכולוגיה אבנורמלית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה של למידה ופסיכולוגיה של תפיסה.
בחינות מתא"ם בעבר הוכיחו כי נדרשת שליטה בסיסית בנושאים אלה, כולל במושגים מרכזיים הקשורים לכל אחד מהם, על מנת להבין היטב את הטקסטים ולהתמודד עם השאלות עליהם.
רמת האנגלית של הטקסטים היא לרוב סבירה, כך שסטודנט ממוצע מצליח לקרוא ולהבין היטב את הכתוב בהם. הקושי המרכזי בפרק נובע כאמור ממורכבותם של הטקסטים, מאופן קיצורם ע"י כותבי הבחינה ומהצורך בהבנה בסיסית של תחומי הידע בפסיכולוגיה עליו הם מבוססים.
השאלות בפרק הטקסטים עוסקות בהבנת המאמר. חלקן ממוקדות במידע ספציפי ואחרות מצריכות אינטגרציה של חלקים נרחבים בטקסט. רבות מהשאלות הן שאלות מתודולוגיות העוסקות בהבנת הרציונאל המחקרי, מערך המחקר, השימוש בכלים הסטטיסטיים, ניתוח התוצאות ועוד, חלקן דורשות ניתוח גרפים ו/או טבלאות. בסוף כל טקסט מספר מצומצם של שאלות ידע כללי בפסיכולוגיה, העוסקות בנושאים שהוזכרו בקטע, אך דורשות שימוש בידע חיצוני שאינו קיים בטקסט.
* המרכז הארצי אינו מתחייב על הזמן הסופי המוקצה לכל פרק. במספר מועדים בשנים 2002, 2006, 2007 האריך המרכז הארצי את הזמן המוקצה לפרקים השונים, לעיתים ללא מתן התראה מוקדמת לנבחנים.
** המשקל המוצהר של פרק זה הוא 70% מהציון הכללי בבחינה, אך מאחר ולמעשה מושתת פרק זה על צורך בהבנה מתודולוגית ומחקרית מקיפה, רווחת ההכרה כי היחס הריאלי בין מתודולוגיה להבנת טקסטים בבחינה קרוב יותר ל 50- 50.
הציון בבחינה
הציון
בבחינת מתא"ם (מתאם) משמש את החוגים לפסיכולוגיה לצורך הערכת המועמדים למגמות השונות בתואר השני, והוא משוקלל כקריטריון נוסף על ציוני התואר הראשון וההמלצות. חלק מהמגמות קובעות ציון סף המשמש אותן לשם סינון ראשוני של מועמדים עוד טרם הזימון לראיונות. ישנן אף מגמות המשתמשות בציונים כתחליף לראיונות.
המשקל
שמקבל ציון בחינת מתא"ם בתהליך הקבלה וציון הסף המשמש לסינון מועמדים, אינם אחידים, ומשתנים בהתאם להחלטתן של המגמות השונות בכל אחת מהאוניברסיטאות והמכללות. רוב המגמות בוחרות שלא לפרסם נתונים אלה, אלא לעשות בהם שימוש דיסקרטי ופנימי.
ציון הבחינה
מחושב בנפרד לכל אחד משני החלקים, וכציון כללי משוקלל. הציונים מחושבים באופן יחסי כך שישקפו את הישגיו של הנבחן בהשוואה לשאר הנבחנים. הציון המדווח נע בין 50 ל- 150 והוא מיוצג ע"י התפלגות נורמאלית עם ממוצע 100 וסטיית תקן 20.
|
טווח הציונים
|
אחוז הנבחנים שציונם
|
|
מתחת לטווח
|
בטווח
|
מעל הטווח
|
|
50-69
|
0
|
9
|
91
|
|
70-79
|
19
|
8
|
83
|
|
80-89
|
17
|
10
|
73
|
|
90-99
|
27
|
14
|
59
|
|
100-109
|
41
|
23
|
36
|
|
110-119
|
64
|
20
|
16
|
|
120-129
|
84
|
12
|
4
|
|
130-150
|
96
|
4
|
0
|
*הכתבה באדיבות צוות פיתוח והדרכה של פתרונות.