החל משנת 2001 נכלל מבחן ארצי אחיד בתהליך הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה. המרכז הארצי לבחינות והערכה החל לערוך בחינה זו מכיוון שישנו פער מבני במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בין השואפים ללמוד לימודי פסיכולגיה לתואר שני ככלל ולימודיים קליניים בפרט. גם היום מספר הרשיונות הניתנים לעיסוק בטיפול קליני הנו קטן משמעותית ממספר הבוגרים של הלימודים הקליניים והאוניברסיטאות מוצאות עצמן מתמודדות עם זרם הולך וגודל של מועמדים אשר הכשרה של אחוזים גדולים מהם תיצור עודף של בוגרים אשר אין באפשרותם לקבל רישיון לעיסוק בפסיכולוגיה קלינית.
כתוצאה מהמצב הסבוך בו משרד הבריאות מגביל את מספר המורשים לעסוק בפסיכולוגיה נאלצות האוניברסיטאות לעשות מיון של המועמדים בשלבים השונים של מסלול ההכשרה. הדבר מתחיל בציוני סכם גבוהים הנדרשים לקבלה ללימודי תואר ראשון, וממשיך בתנאים קשים לקבלה לתואר שני.
מכיוון שבשנים האחרונות עלו הציונים של הסטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטאות, והגיעו לממוצעים שמעל 90 ואף מעל 95 הוחלט במרכז הארצי לפתח את בחינת מתא"ם על מנת ליצור כלי מיון נוסף. התוצאה של מצב זה היא מיון המתבסס על הבדלים זעירים ולעתים אף מקריים בין סטודנטים, כאשר נוסף על כך, יש כיום מוסדות רבים מלבד האוניברסיטאות המעניקים תואר ראשון בפסיכולוגיה או במדעי ההתנהגות, ובוגריהם פונים ללימודי התואר השני באוניברסיטאות. קיימים הבדלים בין המוסדות השונים מבחינת אוכלוסיות הסטודנטים, תוכני הלימוד והסטנדרטים להערכה. בחינת מתא"ם מאפשרת להשוות בין כל המועמדים על סולם אחיד, במבחן מהימן וסטנדרטי.
הצלחה במתא"ם אינה הקריטריון הבלעדי לקבלת תלמידים לתואר השני, אלא היא משמשת קריטריון נוסף על ציוני הקורסים לתואר הראשון, וכן על ראיונות והמלצות (לפי דרישות המוסדות השונים). הייחוד של מתא"ם הוא היותו מדד אחיד לכל המועמדים.
לכל מוסד שיקול דעת בלעדי בנוגע למשקלם של ציוני מתא"ם בתהליך הקבלה למוסד או למגמה מסוימת בו.
רפאל בעדני, מנכ"ל בית הספר האמריקאי המתמחה בהכנה לבחינת מתא"ם מספר כי לאור הציונים הגבוהים של מרבית המועמדים הופך מבחן מתאם למסנן העיקרי. "מרבית המועמדים בעלי ציונים של מעל 92 בתואר הראשון ולכן ההבדלים ביניהם במישור הזה הם מזעריים. במבחן מתאם לעומת זאת סטיית התקן היא גדולה הרבה יותר ועיקר המיון נעשה עקב תוצאות הבחינה ובראיונות האישיים."
בנוסף מאפשרת הבחינה לבדוק את רמת האנגלית האקדמית של התלמידים. "זה לא מקרה שהטקסטים הם בשפה האנגלית, זה מאפשר לבדוק את המיומוניות האקדמיות של המועמדים ואת יכולתם להתמודד עם אנגלית ברמה הגבוהה ביותר כנדרש מפסיכולוגיים קליניים כיום ומחוקרים בתחומים אחרים של מדעי ההתנהגות. ידיעת אנגלית ברמה גבוהה היא קריטית להצלחה במבחן." מסכם בעדני.