בית ספר לרפואה צבאית

אוניברסיטת בן-גוריון טוענת כי בהליכי עבודתה של ועדת המכרזים במשרד הביטחון להקמת בית הספר לרפואה צבאית שהתקיים ב-22 במאי 2009, נפלו פגמים וכשלים מהותיים ביותר, אשר גרמו לכך, לפחות על פניה, כי התחרות במכרז, בו הועדפה לבסוף הצעתה של האוניברסיטה העברית, "נראית כאילו לא היתה אלא מראית עין בלבד".

 במכתב ששיגר בימים אלה בא כוחה של אוניברסיטת בן-גוריון, עו"ד גיל חגי, ממשרד עורכי הדין ש.פרידמן ושות', ללשכת היועץ המשפטי של מערכת הביטחון  נאמר, בין היתר: "מרשתי הציעה לכם את התוכנית האיכותית ביותר, עם צוות מעולה ומנוסה ביותר ועם קשרים אקדמיים ענפים בתחום הרפואה הצבאית. הצעתה של מרשתי היתה ברורה וודאית, קמפוס בית הספר כולל כבר את כל המתקנים שנדרשו במכרז והללו פרושים במתחם אחד. הצעת המחיר של מרשתי היתה הגיונית וריאלית ואף תואמת את האומדן שביצעתם". כנגד כל אלה, מדגיש עו"ד חגי, בחרה הועדה בהצעה איכותית פחות, ללא קשרים בתחום הרפואה הצבאית, מסתייגת מדרישות המכרז ולא ודאית ביחס לתוכנה. "קמפוס בית הספר והמתקנים שלו מצוירים על הנייר והאפשרות שיקומו בשלב כלשהו, בוודאי עד מועד המחזור הראשון באוקטובר שנה זו, נחזית כחלום באספמיה. הצעת המחיר של המתחרה גירעונית, לא סבירה וסופה שכספי ציבור יממנו אותה, כך או אחרת".

 האוניברסיטה טוענת עוד כי במסגרת הניסיון להבאת התכנית לירושלים, שבעה ימים לפני המועד לפתיחת המכרז, הוצג בפני חברי ועדת המכרזים, מכתב, שחור על גבי לבן, שנשלח לראשי המשרד, אהוד ברק, וסגנו, מתן וילנאי, שעניינו ניסיון להשפיע בנושא הקמת בית הספר ולהעדיף את ירושלים. המכתב נכתב על ידי ראש העיריה, ניר ברקת, שעוזרו האישי צורף על ידי האוניברסיטה העברית זמן קצר לפני כן לסיור הספקים במכרז. מטריד מאד ציבורית, טוענת האוניברסיטה, כי טענה זו זכתה להתייחסות משרד הביטחון כאילו מדובר בטענה "פוגעת" ו"סתמית".

 יתירה מכך: האוניברסיטה מאשימה את ועדת המכרזים ב"צפצוף על רצון המחוקק להעניק העדפה לאזורי הפריפריה ובמיוחד לאזור הנגב". "התייחסותכם לנושא אי מתן העדפה לאומית" כותב בא כוחה של האוניברסיטה, מרגיזה ולא מדויקת, בלשון המעטה. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח חובתכם לשמור על הוראות החוק בעניין. בניגוד לחוק חובת המכרזים והתקנות שהותקנו מכוחו, תנאי המכרז לא כללו את ההוראות הנדרשות בנושא העדפה לאומית וספר רב בעיני מרשתי, אם מחדל זה נעשה בתום לב... כידוע לך, לו היתה מיושמת ההעדפה כנדרש בחוק, היתה נהפכת קערת המכרז על פיה, והעובדה שירושלים מצויה באזור עדיפות לאומית ב', אין בה כדי לשנות זאת".

האוניברסיטה טוענת עוד כי הצעת המתחרה חרגה ושינתה מתנאי המכרז, ובניגוד לנדרש בו. "שינויים והסתייגויות אלה נוגעים ללב ליבו של המכרז-משך זמן הלימוד, הקרבה בין מתקני התוכנית ועמידה בדרישות המינימליות שהוצגו". לכל אלה, טוענת האוניברסיטה, משמעות כספית אדירה. "במקום להכיר בתמרור האזהרה שהוצב בפניכם ולחקור את הסיבה לכך, על מנת להבין את הסיכון בו מצוי המשרד, תשובת המשרד העניקה פרס למתחרה, שהסתייגה ושינתה מדרישות המכרז. ההחלטה בעניין זה אינה עומדת במבחן הסבירות המנהלית ופוגעת בשוויון"..."ההצעה הגירעונית של האוניברסיטה העברית, שחוסר הסבירות שלה כלל לא נבחן על ידכם, ומקורות המימון שלה-רלוונטיים ביותר להכרעה במכרז".

אוניברסיטת בן-גוריון מטילה ספק בנוגע לאיכות ורמת הקשרים האקדמיים הרלוונטיים לנושא המכרז שיש בידי המתחרה שזכתה במכרז. לסיכום, כותב בא כוחה של האוניברסיטה, "הפגמים בהליך, הפניות הפסולות, הפגמים בהצעת המתחרה וכו', מתגמדים לנוכח עמדתכם המתרצת, המאוחרת (לטענות של האוניברסיטה), המנסה בכוח להצדיק בדיעבד טעויות חמורות שנפלו תחת ידכם ובהתנהלות המשרד. עמדתכם זו, אך חיזקה את מרשתי בדעה שישי להותיר אתכם לאכול לבד את המרקחת התפלה שבישלתם".

 יחד עם זאת, מדגיש בא כוחה של האוניברסיטה, ועדת המכרזים "יכולה" לנשום לרווחה, שכן למרות שמשרד הביטחון לא התעלה ולא קיים דיון רציני בטענותיה על ההליך הפסול של  המכרז, אין בכוונתה להתעמת בערכאות עם אוניברסיטה אחות ומתוך תחושת אחריות לאומית, גם אם היא מהולה באכזבה קשה מהתנהלות המשרד, היא בחרה שלא לעתור לבית המשפט כנגד ההחלטה.