שלום לכם, אני ממש אשמח אם תוכלו לעזור לי!
מתמיד החלום שלי היה להיות רופאה. ממש אני זוכרת את עצמי בבית ספר היסודי מסתכלת על רופאים בהערצה ורוצה להיות כזו שאהיה גדולה. בתיכון קרעתי את עצמי בשביל שיהיה לי ממוצע בשמיים בבגרויות. עשיתי פסיכומטרי ולא הצלחתי להוציא ציון גבוה מספיק. שיפרתי ושיפרתי בערך 5 פעמים ובמקביל גם שיפרתי שוב את כל הבגרויות כולל אפילו לשון וספרות עד שלפני שנה וחצי נודע לי שהצלחתי! שהתקבלתי ללימודי רפואה!!!! לא הייתה מאושרת ממני.
השנה הראשונה ללימודים התחילה ואני התאכזבתי מכל המקצועות... אנטומיה היה לי קשה בטירוף ובקושי הצלחתי לעבור את מועד א`. בשאר המקצועות גם קרעתי את התחת וחרשתי ועברתי בציונים ממש ממש נמוכים. היו לי אפילו כמה מבחנים שנכשלתי בהם כי פשוט לא הצלחתי ללמוד כמו שצריך ולא הבנתי מה רוצים ממני ולא הצלחתי לקלוט את כל החומר. חוץ מזה שהלימודים משעממים אותי...
עכשיו עוד מעט מתחילה השנה השנייה ואני כבר לא יודעת מה לעשות. מצד אחד אני לא רוצה לוותר על החלום שלי להיות רופאה ואני חושבת שאני אהיה רופאה טובה. מצד שני משעמם לי בלימודים ואני גרועה בהם . אולי בעצם כדאי לוותר על החלומות ולחזור לקרקע ולהבין שזה לא בשבילי? לעזוב את הלימודים יהיה מבאס אבל אולי עדיף עכשיו ולא בעוד 3 שנים? אולי שווה לי ללמוד בחו"ל?
אני אשמח לעזרה ולדעתכם כי אני כבר יותר מידי מבולבלת בשביל להחליט לבד.
שלום
קיים הבדל רב בין אקדמיה לבין חיי הרופא. אני ממליץ לך להצטרף לרופאים במחלקות שבהן את מעונייינת להתמחות, לתורנות אחת או שתיים. אני מעריך שנסיון זה ישפר את יכולת ההחלטה
בברכה
ד"ר משה כהן
מאז שסבי חלה ב סרטן המעי הגס ונפטר ממנו החלטתי שאני רוצה להיות רופא (יכול להיות שזה קצת ילדותי אבל רציתי לנסות לעזור לכל אותם אלה שמתמודדים עם דברים כמו שמשפחתי עברה)
בכל מקרה גם אני השקעתי את כל כולי ובסוף התקבלתי ללימודים בארץ אבל כמוך גם לי הם היו קשים וממש לא מה שחשבתי שיהיו ובסופו של דבר במקביל ללימודי השנה השניה הגשתי בקשות ללימודים בחו"ל והתקבלתי שם כי חשבתי שאולי באווירה אחרת זה יהיה שונה. ולשמחתי צדקתי. אולי אין קשר למהות הלימודים ואולי זה רק המקום אבל היום אני לומד שנה 5 בצ'כיה ונהנה מכל רגע. ודרך אגב לפי מה שאני יודע גם אם את בוחרת להשאר בארץ אז הקושי הוא השנה הראשונה והשניה, השלישית היא כבר יותר תכלס ועם עשייה יותר רצינית.
בהצלחה