פורום מדעי המחשב

בהנהלת: רונית אקשטיין  |  מסר למנהל/ת הפורום
מטרת הפורום הינה לשמש מקום מפגש למתעניינים בלימודים גבוהים בתחום מדעי המחשב לתואר ראשון ושני, ולספק מידע אודות תכני הלימודים, דרישות הקבלה וההשתלבות בשוק העבודה.
 
רונית אקשטיין

יועצת לימודים של החוג למדעי המחשב במסלול האקדמי המכללה למינהל.

 
מתוך כתבה רלוונטית שפורסמה באתר עיתון "גלובס" בתאריך 28/8 וממחישה את מגוון אפשרויות התעסוקה לסטודנטים בתחומי הטכנולוגיה ומערכות המידע (http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000376209&fid=594): לקשר בין תעשיית ההיי-טק לאקדמיה יש מספר רבדים. הוא בא לידי ביטוי בפרויקטים ובמחקרים שהאקדמיה מבצעת עבור התעשייה, ואפילו בעבודת גמר שהסטודנטים מבצעים בחברות היי-טק. רובד נוסף הוא נושא העסקת הסטודנטים בחברות היי-טק. מעטים הם הסטודנטים שיכולים להרשות לעצמם את הלוקסוס של לסיים את התואר מבלי לעבוד, כך שכדאי לשקול לשלב את זה בעבודה בחברת היי-טק. זה עשוי להיות שווה הרבה יותר מאשר לעבוד בפיצרייה. "מבחינת העובד, זו הדרך הטובה ביותר להכיר את התחום, את החברות הפועלות בו ולראות אם זה בכלל מתאים לו", אומרת חיה בורנשטיין, מנכ"לית חברת ההשמה להיי-טק, דיאלוג. בורנשטיין מעריכה ששיעור העובדים שממשיכים לעבוד בחברות בהן עבדו בהיותם סטודנטים הוא גבוה מ-50%. למרות ההנחה שמרבית הסטודנטים מועסקים בתפקידי QA (בקרת איכות), בורנשטיין טוענת כי יש עוד משרות רבות הפתוחות בפניהם. "סטודנט להנדסת תוכנה יכול להשתלב כמפתח מתחיל בצוות פיתוח. גם עבור הסטודנטים מתחום התקשורת או החומרה יש אפשרויות רבות שלא בהכרח כוללות QA", היא אומרת. "העסקת סטודנטים היא אמצעי טוב לגיוס עובדים", אומרת צילי נתנזון-קוך, סמנכ"לית משאבי אנוש בפריסקייל ישראל, "כשמגייסים סטודנט משיגים חשיפה גם למחזור שלו, כי שיטת חבר מביא חבר היא פופולרית אצל הסטודנטים". לדבריה, "הסטודנטים שמגיעים הם כוח עבודה דינמי ובעל מוטיבציה גבוהה. כ-90% מהם ימשיכו אצלנו הלאה". ברוב המקרים מדובר בסטודנטים חסרי ניסיון - למעט יוצאי יחידות טכנולוגיות צבאיות - ולכן גם תהליך הקבלה הוא קל יותר. לדברי נתנזון-קוך, הדגש הוא על הידע שהסטודנט הספיק לרכוש. "אנו מסתכלים על גיליון הציונים - זה מאוד חשוב לנו, ואנחנו לא מקבלים לעבודה מי שהממוצע שלו הוא מתחת ל-80-85. אנחנו מסתכלים גם על תמהיל הקורסים שהסטודנט לקח". למוסד הלימודים יש השפעה גם כן. "אנחנו פתוחים היום למועמדים מכל קצות הקשת, אך ההעדפה היא לסטודנטים מהטכניון או מאוניברסיטת תל-אביב", היא אומרת, "בנוסף יש לנו מרכז גם באזור התעשייה עומר בנגב, כך שלשם מגיעים סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון". המשרות הן כאלו המתחשבות בסטודנט - מדובר בדרך כלל בחצי משרה עם גמישות בתקופת הבחינות. בחופשות הסטודנטים יכולים להשלים הכנסה עם עבודה במשרה מלאה. גם אופי העבודה של הסטודנט שונה מאשר אצל עובדים רגילים: הוא בדרך-כלל לא מגיע כל יום, כך שקשה לשלב אותו בעבודה היומיומית ולכן התפקידים אליהם "מלוהקים" עובדים אלו הם הפשוטים יותר, שמאפשרים לעובד להתקדם בקצב שלו. ומה לגבי השכר? בורנשטיין מסבירה שהשכר אטרקטיבי - הן עבור החברה והן עבור העובד, והוא תלוי במוסד בו לומד הסטודנט (עדיפות לטכניון), בשנת הלימודים שלו ובגיליון הציונים, ונע בין 40 ל-70 שקל לשעה. הרבה מתחת לשכר מהנדס במשרה מלאה, אבל הרבה מעל לשכר סטודנט ממוצע.
סגור