לומדים לעבוד

לומדים לעבוד

80% מהסטודנטים נאלצים לעבוד בזמן הלימודים, אולם רק שליש מהם מוצאים עבודה בתחום הקשור ללימודיהם. איך תהפכו את העבודה הסטודנטיאלית למקפצה לקריירה?

בשנת הלימודים הקרובה יתחיל רגב את השנה השלישית שלו בלימודי רפואה סינית, ובין מבחן להרצאה ירוץ לעוד משמרת בחברה הסלולרית שבה הוא עובד כנציג טכני. רגב  עובד ארבעה ימים בשבוע, משעות אחר הצהריים עד הלילה. הוא היה רוצה לעבוד בתחום לימודיו, אבל כרגע זה בלתי אפשרי, כך שהוא נאלץ להתפשר. “הענף הזה מפותח רק באופן עצמאי או דרך קופות חולים, שלא מעסיקות סטודנטים”, הוא אומר. “רק בשנה הרביעית יש סטאז’. כרגע אני לא מוסמך וגם אין לי קליינטורה, לכן אני צריך למצוא מקור פרנסה נוח – כזה שיאפשר לי להמשיך ללמוד בצורה נורמלית, לשלם את שכר הלימוד המטורף, ושיישאר קצת למחיה. העבודה בחברת הסלולר היא לא קריירה אלא פרנסה. כשיש מבחנים אני מקבל חופש ומצפים שאחזיר אותו כמה שיותר מהר”.

רגב אינו יוצא דופן. לפי ההערכות, כ־80% מהסטודנטים משלבים עבודה ולימודים. כ־30% בלבד מתוכם עובדים בתחום הקשור ללימודיהם. 63%  מהסטודנטים טוענים כי הם עובדים כדי להתקיים בזמן הלימודים, ואילו 22% מוכנים לעבוד במשרה הקשורה לתחום הלימודים ללא קשר לגודל המשכורת, בשביל הניסיון. 13%  בלבד לא יעבדו בתקופת הלימודים ויתרכזו בלימוד ובבחינות.

החברות, מצידן, יותר משמחות לקלוט סטודנטים לעבודה. “סטודנטים נחשבים לאוכלוסייה איכותית ומועדפת, קהל יעד שרוצים להעסיק אותו”, אומר ירון לובינסקי, סמנכ”ל השיווק באורטל משאבי אנוש. “אלה אנשים שעברו מערכת סינון כלשהי והם בעלי יכולת למידה. ההנחה היא שסטודנט יוכל ללמוד חומר חדש ולעמוד בלחץ. בנוסף, יש להם מחויבות כספית, כמו תשלום שכר דירה או לימודים, כך שיש להם אינטרס להתמיד בעבודה”.

לחשוב לטווח הארוך
העבודה האידיאלית לסטודנט היא עבודה בשעות גמישות, שניתן להתאימה לשעות הלימוד, המעניקה שכר גבוה והקשורה לתחום הלימוד – כלומר עבודה שמעניקה לסטודנט נקודות זכות להמשך הקריירה. עפרה אש, מנהלת שיווק במכללה האקדמית ת”א־יפו, מספרת כי חמישה מקצועות נחשקים במיוחד בקרב הסטודנטים במכללה: “מלצרות במסעדות יוקרה – בגלל הטיפים; סוכני תיירות וסוכני מכירות – בגלל העמלות; מדריכי פסיכומטרי, בגלל השכר; דיילות – בגלל התנאים; ועובדי היי־טק, כמו אנשי תמיכה ואבטחת איכות – בגלל השכר, התנאים והניסיון".

למרבה הצער, רוב הסטודנטים לא מצליחים למצוא עבודה שגם תפרנס אותם היטב, גם תתאים לשעות הלימוד וגם תהווה מפצה להמשך הקריירה. רובם מעדיפים עבודה שמשתלמת כלכלית בטווח הקצר, כמו מלצרות, או עבודה שנוח לשלב עם לימודים, כמו שמירה ואבטחה, ומזניחים את החשיבה לטווח ארוך.
למרות קשיי הפרנסה והלו”ז הצפוף, מומלץ למי שיכול למצוא עבודה שתהווה קרש קפיצה לקריירה – בתחום הלימוד או בתחום אחר. “סטודנט למדעי המחשב יכול למשל לעבוד בחברה שמייצרת מוצרי תוכנה ומי שלומד ראיית חשבון יכול לעבוד כעוזר של רואה חשבון.

לסטודנטים שאינם יכולים למצוא עבודה בתחום הלימוד שלהם מומלץ לנסות להתקבל לתפקיד לא מקצועי בחברה שבה יוכלו להתקדם בעתיד לעבודה במקצוע שלהם. לובינסקי מספר, לדוגמה, על “בחור שסיים לימודי כלכלה ועבד בזמן הלימודים בחברת סלולר. בסיום לימודיו הוא הגיש מועמדות למשרה אחרת באותה חברה והתקבל בגלל הניסיון שצבר בחברה. בחברות האשראי משלבים סטודנטים שלומדים תחום כלכלי בתפקידי שירות לקוחות, ואחר כך הם משתלבים בתפקיד שמתאים לכישורים שלהם. הרעיון הוא להתברג בחברה שתוכל להמשיך איתה בתום הלימודים. השתלבות בארגון טוב, יציב וחזק חשובה באותה מידה כמו המקצוע הנלמד ולפעמים אפילו קצת יותר”.

לא פעם, מה שהתחיל כעבודה צדדית הופך לקרש ההצלה של סטודנטים שמתקשים להתפרנס לאחר הלימודים, במיוחד כאלה שלמדו מדעי הרוח או תחומים אחרים שאין להם ביקוש גבוה בשוק העבודה. כך, למשל, עבודה זמנית במוקד שירות לקוחות, במכירות או במוקד תמיכה טכנית מובילה לא פעם לקריירה בתחום שונה לחלוטין מתחום הלימוד. “דבר מוביל לדבר. ברגע שאתה מראה שאתה טוב, אתה יכול להתקדם למקומות שבכלל לא חשבת עליהם”, אומר לובינסקי. “סטודנטים לומדים את עולם השירות והתמיכה, מה שמקנה להם יתרון בשיווק ובמכירות. יש כאלה שבוחרים להיות טלרים בבנקים – זו משרה שמתאימה לסטודנטים כי היא חלקית, ואתה מכניס רגל לבנק”.

בונוסים ומלגות למתמידים
החברות, מצידן, עושות לא מעט כדי לפתות את הסטודנטים להישאר בהן גם לאחר הלימודים. “מעבר להתחשבות של החברות בלוח השעות ובמועדי מבחנים, חברות רבות משקיעות בסטודנטים ושולחות אותם לקורסים איכותיים, כגון לימוד מערכות מחשוב. מעסיקים מסוימים מעניקים מלגות לסטודנטים שמוכנים להתחייב לשנה־שנתיים”, אומר לובינסקי.
ההכשרה שמקבל הסטודנט בעבודה הזמנית כביכול מספקת לו, לא פעם, כלים שישמשו אותו בהמשך הקריירה – בין אם יישאר בחברה ובין אם יעזוב אותה. “הקורסים שמספקות חברות האשראי והסלולר, למשל, הם הכי מקצועיים שיכולים להיות”, אומרת נירה כרמל, מנהלת ההשמה באורטל משאבי אנוש. “את מה שמקבלים שם אי אפשר ללמוד בשום בית ספר. אלה כלים שתשתמשו בהם בכל מקום”.

במקרים רבים, החברות מעניקות גם תגמול כספי לסטודנטים כדי להשאירם בחברה. “יש הרבה ארגונים שנוהגים לעודד את הסטודנטים להתמיד, וכעבור כשנה נותנים להם בונוס, מעין משכורת 13 בגובה אלפי שקלים”, מספרת כרמל. לדבריה, מאחורי המנהג הזה עומד אינטרס כספי מובהק. “החברות משקיעות בסטודנטים הרבה מבחינה כספית, בהדרכות ובהכשרות. בנוסף, עובד חדש זקוק לכשלושה חודשים עד שהוא מביא את התפוקה שמצפים ממנו להביא. זו השקעה גדולה מצד הארגון ולכן יש להם אינטרס כספי להשאיר את העובד בחברה”.

כתבה גאיה קורן

 

מידע על ימים פתוחים

ימים פתוחים נוספים
 
סגור